גמרא (זבחים יט,א) מספרת על ר' הונא בר-נתן, שפעם אחת עמד לפני איזגדר מלך פרס, ואבנטו היה חגור גבוה מהרגיל. ניגש אליו המלך וסידר את האבנט במקומו הראוי, כשהוא אומר לו: "הלוא נאמר עליכם 'ממלכת כוהנים וגוי קדוש'". ומסיימת הגמרא, שכאשר בא ר' הונא לפני אמימר וסיפר לו זאת, אמר לו אמימר: "התקיים בך 'והיו מלכים אומנייך'".
פסוק זה (בישעיה מט,כג) הוא אחת מנבואות הגאולה: "והיו מלכים אומנייך ושרותיהם מניקותייך, אפיים ארץ ישתחוו לך ועפר רגלייך ילחכו, וידעת כי אני ה' אשר לא יבושו קוֹוָי". הקב"ה מבטיח לעם-ישראל שהוא עתיד להיווכח שעבודת ה' במשך כל שנות הגלות לא הייתה לריק, וכי בסופו של דבר אפילו מלכי אומות-העולם יכירו בייחודו של עם-ישראל וירגישו זכות לסייע לו.
תחושה טבעית
מתן הכבוד לעם-ישראל והסיוע מצד אומות-העולם מופיע בעוד ועוד נבואות, ויש לו חשיבות רבה בתהליך הגאולה. הדבר חשוב לא רק בגלל עצם התועלת שצומחת לעם-ישראל מהסיוע הזה, אלא הדבר מעיד על עומק חדירת מושגי הגאולה לתוך גדרי העולם הזה.
עניינה של הגאולה, שמושגיה וערכיה נעשים טבעיים ומובנים מאליהם. דברים שכיום אנו נזקקים למחשבה ולהתבוננות כדי להשתכנע בנכונותם, יבואו אז בטבעיות מתוך גדרי העולם עצמו. בכך מתבטא השינוי הגדול שיחול בעולם בזמן הגאולה – העולם עצמו, מצד טבעו וגדריו, ישתנה וייעשה כלי לקבלת האמת.
כיום, טבע העולם מנוגד לאמת. הדבר מתבטא אפילו בדברים פשוטים – מלחמה, קנאה, תחרות. כל אלה דברים שמביאים הרס וחורבן, ובהיגיון קר מבין זאת כל אדם. אף-על-פי-כן, בכל שנות קיומו של העולם עסקו בני-האדם במלחמות וביריבויות, בקנאות ובשנאות. זמן קצר אחרי שליקקו את הפצעים ממלחמה אחת, נגררו למלחמה קשה אחרת. הדבר מעיד על השיבוש הפנימי שקיים בעולם, עד שאין בכוחו ללכת בדרך הישר.
כשתבוא הגאולה, יהיו הדברים ברורים ופשוטים. מלחמה, שנאה, קנאה ותחרות – ייראו לכל אדם מופרכות ומוזרות. איש לא יזדקק להסבר ולהתבוננות כדי להכיר בכך. זו תהיה תחושה טבעית, ממש כשם שבימינו אין איש נזקק להסברים כדי להימנע מלקפוץ לאש.
ממלכת כוהנים
מכאן גם החשיבות שהגויים יכירו במעלתו ובייחודו של עם-ישראל וישתוקקו לסייע לו. הגויים מייצגים את טבע העולם, לעומת עם-ישראל שמעצם הווייתו הוא עם קדוש. כל עוד מעלתו של עם-ישראל ידועה רק לו, המשמעות היא שהדבר לא חדר לתוך גדרי העולם. כאשר אומות-העולם עצמן יכירו בייחודו ובתפקידו של עם-ישראל, אז יוכח שמושגי הגאולה אכן חדרו לתוך גדרי העולם, עד שהעולם מצד עצמו כבר תופס את הדברים כראוי.
תפקידו של עם-ישראל הוא – "ממלכת כוהנים וגוי קדוש". כשם שהכוהנים, בתוך עם-ישראל, אינם קיימים לצורך עצמם, אלא הם מקרינים קדושה והתעלות רוחנית לכל העם, ולכן העם כולו מוקיר אותם ומסייע להם – כך תפקידם של היהודים בתוך כלל האנושות להקרין את ערכי האמונה, האמת והצדק. כל עוד העולם אינו מכיר בכך, הדבר מעיד על שיבוש פנימי. ההכרה בתפקידו של עם-ישראל מוכיחה שאכן העולם מתחיל לחשוב במושגים האמיתיים והנכונים.
בזמן הגאולה, כשם שייעלמו המלחמות והשנאות, כך יבין העולם כולו את תפקידו של עם-ישראל. וכפי שהנבואה מתארת (ישעיה סא,ה-ו): "ועמדו זרים ורעו צאנכם, ובני נכר – איכריכם וכורמיכם". ומה נעשה אנחנו? ממשיך הנביא: "ואתם – כוהני ה' תיקָרֵאו, משרתי אלוקינו יֵאָמר לכם".