[סנהדרין צח, א] זכו ולא זכו / חמורו של משיח

זכו ולא זכו

הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני ה' בעתה אחישנה (ישעיה ס, כב):

אמר רבי אלכסנדרי: רבי יהושע בן לוי רמי [הקשה], כתיב  בעתה, וכתיב, אחישנה? זכו – אחישנה, לא זכו – בעתה!

אמר רבי אלכסנדרי: רבי יהושע בן לוי רמי, כתיב [דניאל ז, יג] ואַרו עם ענני שמיא כבר אנש אתֵה [והנה עם ענני השמים בא כדמות בן אדם – המשיח], וכתיב [זכריה ט, ט] עני ורכב על חמור? זכו – עם ענני שמיא, לא זכו – עני ורוכב על חמור.

רש"י

עם ענני שמיא כבר אינש אתי: במהירות.
וכתיב עני ורוכב על החמור: כעני הבא על חמורו בעצלות.

בן יהוידע

זכו, עם ענני שמיא. נראה לי בס"ד הכונה שיהיו צדיקים שלמים דאז תהיה הגאולה באתערותא דלתתא דוגמת העננים שהם אתערותא דלתתא שמוצאין אידים מן הארץ ועולין למעלה וירוד מהם המטר.

לא זכו, עני ורוכב על חמור. פירוש אינם צדיקים שלמים וצריך לעשות הקב"ה עמהם חסד גדול שיעריך מעשיהם לגבי מעשים של אומות העולם ואז יהיו נראין שלמים, וזהו עני הוא אך רוכב על חמור הם העכו"ם דבשר חמורים בשרם, דמרכיבם עליהם להעריך מעשיהם לגבי מעשים של אלו, ואז נראין טובים ושלמים. או יובן… אם לא זכו עני ורוכב על חמור, והיינו חמור עולה מספר נדר דאין להם זכיות שיבוא בעבורם, ורק יבוא מחמת הנגר שנדר הקב"ה לגאל אותם בקץ האמיתי.

עיון יעקב

לא זכו, עני ורוכב על חמור. להורות שלא בא רק מכח עול הקשה והמשא שבגלות המר כמו שור לעול וחמור למשא. או להראות שלא בא אלא בזכות אברהם דכתיב ויחבוש את חמורו כדאיתא ב[מדרש] רבה ובזוהר פרשת פנחס.


למה חמור ולא סוס?

שבור מלכא הראשון היה בנו של ארדשיד המלך הראשון לבית הססנידים. מלך בפרס בשנות 240-271. ארדשיד כבש את כל ארץ הפרתים מנהר פרת עד נהר אינדוס, ומהים הכספי עד לשון ים פרס, ובתוכם גם את בבל, וכונן את ממלכת פרס החדשה או מלכות בית הססנידים ימי שלום בין היהודים והחברים החלו בימי בנו של ארדשיד, הוא שבור מלכא הראשון שהתרועע עם שמואל ראש ישיבת נהרדעא.

אמר ליה שבור מלכא לשמואל: אמריתו, משיח על חמרא אתי [אתם אומרים שהמשיח יבוא על חמור], אישדר ליה סוסיא ברקא דאית לי [אשלח לו סוס נאה שיש לי]!
אמר ליה: מי אית לך
 [האם יש לך] בר חיור גווני[בן מאה צבעים]?

רש"י

סוסיא ברקא: דגנאי הוא שיבוא על חמור, מלגלג היה.
בר חיור גווני: כלום יש לך סוס בר מאה גוונין? שחמור שלו כן הוא [שהרי חמורו של משיח יהיה בן מאה גוונים], במלתא בעלמא דחייה.

בן יהוידע:

אישדר ליה סוסיא ברקע דאית לי – נראה לי בס"ד, דשבור מלכא הבין דמה שכתוב ורוכב על חמור אין זה כפשוטו שאין לו סוס לרכוב עליו כי אם חמור, אלא הוא ידע דהכונה על אומות-העולם דכתיב בהו בשר חמורים בשרם, והיינו שבחו שימשול וישלוט על אומות העולם גם כן, ולא על ישראל בלבד. ולכן אמר לו מאי רבותא יש לו בזה, ולמה מתעכב ואינו בא? הלא גם אני מושל על ישראל ועל אומות העולם, יבא בכבוד ואתן לו הממשלה שלי שימשול במקומי! ומה שכתוב סוסיא ברקא שלי הוא לשון מליצה וכונתו על הממשלה שלו במלכותו.

והשיב לו שמואל: אין כוונת הכתוב לשבחו על ממשלה שיש לו על התחתונים אלא משבחו על ממשלה שיש לו על שרים העליונים . . והם מספר מאה דכוללים כל הסטרא-אחרא דנפרטים עד מאה (כנודע בסוד הוה עובדא עד מאה וחד ופקע שידא) . . ולכן חמורו בר מאה גווני..