חידוש הגאולה

לכל דבר בעולם נקבעה תכלית מיוחדת. גם לעם-ישראל ולעמי העולם תפקידים נבדלים זה מזה. תפקידם של היהודים להיות "ממלכת כוהנים וגוי קדוש" (שמות יט,ו), ותפקידם של הגויים להבטיח את יישובו התקין של העולם, "לשבת יצרה" – ליישב את העולם ולעשותו עולם שטוב לחיות בו, עולם של אמונה בבורא עולם, עולם של צדק ויושר.

התורה והמצוות ניתנו לעם-ישראל בלבד, ורק יהודים חייבים לקיים את תרי"ג מצוות התורה. חובתם של הגויים מתמצית בשבע מצוות בני-נח. אלה המצוות שהן אבני-יסוד לחברה אנושית מאמינה ומתוקנת, ואנחנו צוּוינו מפי ה' בהר-סיני למסור את שבע המצוות הללו לכל בני-האנוש.

הניצוצות ייגאלו

אולם יש הבדל מהותי בין הימים האלה לימי הגאולה. בזמן הזה, אף שלגויים שמור תפקיד מיוחד, בכל-זאת ניתנה להם אפשרות להתעלות ולזכות בתפקיד המיוחד שניתן ליהודים, על-ידי התגיירות. אמנם היהדות איננה שואפת לעשות את כל בני-האדם ליהודים. נהפוך הוא, גוי שבא להתגייר אנו מצוּוים לדחותו בראשונה. זאת משום שאין לנו שום עניין להפוך גויים ליהודים. אולם מי שרוצה מאוד ומתעקש להיות יהודי – אנו מצוּוים לקבלו כאחד מאיתנו והוא נעשֶה יהודי לכל דבר.

אפשרות זו קיימת רק בזמן הזה. בזמן הגאולה לא יהיה אפשר להתגייר. הגמרא (יבמות כד,ב) אומרת: "אין מקבלין גרים לימות המשיח". גם בימי דוד ושלמה, שבהם היה מעמד העם היהודי רם ונישא, לא קיבלו גרים. הטעם הפשוט לכך, שבתקופות כאלה אין ביטחון שהרצון להתגייר אכן נובע מתשוקה להצטרף לעם ה', ולא מפחד היהודים או משאיפה ליהנות מהמעמד המכובד של עם-ישראל. לכן בזמן הגאולה, שבו יתגלה לעין-כול המעמד המיוחד והנעלה של עם-ישראל, ודאי שכל הגויים ירצו להיות יהודים וליהנות מהשפע הרוחני והגשמי הרב שיינתן לעם היהודי, ואין הדבר מעיד על הזדהות אמיתית עם ייעודו הרוחני של עם-ישראל.

בתורת החסידות (אור-התורה האזינו א'תרפד-ה) מבואר טעם פנימי ועמוק יותר לדחיית הגרים בימות המשיח. כל עניין הגרים הוא בירור וגאולת ניצוצות קדושים שנפלו בין אומות-העולם, אך בזמן הגאולה יושלמו כל הבירורים וממילא לא יהיה מקום לגיורי גויים (ראה עוד בעניין זה בזוהר ח"ב, קכ,ב; ח"א כו,ב, ועוד).

תיקון שלא היה מעולם

תפקידם של הגויים בימות המשיח יתבטא במתן סיוע לעם-ישראל למלא את ייעודו, כפי שנאמר (ישעיה סא,ה-ו): "ועמדו זרים ורעו צאנכם, ובני ניכר – איכריכם וכורמיכם". ומה נעשה אנחנו? ממשיך הנביא: "ואתם – כוהני ה' תיקָרֵאו, משרתי אלוקינו ייאמר לכם". אומות-העולם יראו זכות גדולה בהושטת סיוע לעם-ישראל, כדי שיוכל למלא את תפקידו. כאשר העולם כולו יגיע לתיקונו יתוקנו גם היחסים בין ישראל לעמים ויעמדו במתכונתם הנכונה כפי כוונת הבריאה.

תיקון זה של העולם יהיה בסוף תהליך הגאולה (על-פי הסדר של הרמב"ם), לאחר בניין בית-המקדש השלישי וקיבוץ כל נידחי ישראל. אז יגיע השלב שבו יתקן המשיח את העולם כולו ויביאו לשלמותו. ומבחינה מסויימת, עיקר חידושו ושלמותו של המשיח – בתיקון העולם דווקא. שכן שלמותו של עם-ישראל וקיום התורה מתוך מנוחה כבר היו במידה מרובה בימי שלמה ובימי חזקיה, אך תיקון אומות-העולם לא היה מעולם. זה כוחו הגדול של משיח-צדקנו, "אשר עומד לנס עמים, אליו גויים ידרושו והייתה מנוחתו כבוד" (ראה התוועדויות תשמ"ח כרך ג, עמ' 145).