וכי אין אנו בני-חורין לחיות כרצוננו?!

יושבים יהודים בארץ-ישראל, בירושלים ההולכת ונבנית מיום ליום, ומתפללים לה' שיגאל אותם מהגלות ויביא אליהם את הגאולה; האין כאן סתירה מניה וביה?! וכי אין אנו בני-חורין לחיות כרצוננו?! היכן היא ה'גלות'?.

ברם, ביהדות בכלל ובחסידות בפרט, יש למושג 'גלות' משמעות עמוקה הרבה יותר מ'גלות' במובנה הפשוט. לפי תפיסה פנימית זו של המושג 'גלות', עדיין שרויים אנו בגלות גדולה וקשה עד מאוד, ואנו זקוקים לגאולה.

כמו חלום

גלות, בתפיסה הכוללת והמעמיקה יותר, היא התייחסות בלתי-נכונה בין דברים. כאשר העליונים בדרגה אינם נמצאים במקומם הגבוה, הראוי להם, וכאשר הנמוכים בדרגה עולים למעלה – זו גלות. הגלות מציינת מצב בלתי-תקין, לא-טבעי, מבחינת האמת שבדברים.

מובן שגם גלות ישראל מארצו נכללת בהגדרה זו. המצב הטבעי עבור יהודי הוא להימצא בביתו – בארץ-ישראל. כאשר הוא נמצא מחוצה לה, ואילו בארצו שולט עם אחר – זו גלות, שכן זהו מצב בלתי-תקין ובלתי-נכון. אולם ההגליה הפיסית של עם-ישראל מארץ-ישראל היא מרכיב אחד בלבד של הגלות הכוללת; היא רק ביטוי לגלות הפנימית והמקיפה יותר.

הגלות העיקרית מתחילה בקב"ה, הנמצא, כביכול, בגלות – גלות השכינה. כאן בולט המצב הבלתי-תקין. הרי האמת היא ש'מלוא כל הארץ כבודו' ושכל המציאות יונקת את חיותה מהכוח האלוקי שצפון בה. אבל אמת זו חבויה ומוסתרת. אנו רואים לנגד עינינו רק את העולם הגשמי והחומרי, ואיננו רואים את הכוח האלוקי המחייה ומקיים את הכול. הקב"ה אינו מתגלה אפוא; הוא נמצא בגלות, ואת מקומו תופסת הגשמיות.

גלות נוספת היא גלות הנשמה. ערכה של הנשמה גבוה לאין-ערוך מערך הגוף (והראיה, שהנשמה חיה חיי-נצח ואילו הגוף נהפך לאבן דוממת בצאת הנשמה ממנו). אולם במקום המצב האמיתי והטבעי, שבו הנשמה היא זו שאמורה לשלוט בגוף, הרי אצל רובנו המצב הפוך, והגוף ותאוותיו הם המעסיקים אותנו ביותר. מצב זה, שבו התורה ועבודת-ה' אינן נתפסות (בהרגשה) כעיקר החיים, וענייני הגוף גוברים על צורכי הנשמה – זו גלות הנשמה.

משום כך נמשלת הגלות לשינה, לחלום1. החלום מבטא את הגלות בהיותו אף הוא צירוף של תקינות למראית-עין, המכסה על דברים שאינם נכונים ושאינם יכולים להיות נכונים. שהרי החלום הוא צירופם של דברים ומאורעות ותופעות בעולם, אשר כל אחד מהם יכול אמנם לעמוד בפני-עצמו, אולם צירופם יחד בלתי-אפשרי לחלוטין. ועם זאת, המאפיין את החלום הוא התחושה הפנימית שבו – שבשעת החלום נעשה הבלתי-אפשרי – למציאות קיימת, מובנת וטבעית לכאורה.

שתיחשף האמת

הגלות האמיתית היא אפוא הגלות הכוללת, המצב הבלתי-טבעי של העולם, של האדם, של עם-ישראל, של השכינה. ועל כך אנו מתפללים ומבקשים – שתבוא הגאולה האמיתית והשלמה, שתחשוף לעיני-כול את האמת של הדברים – שהאור האלוקי לא יסתתר עוד, ושהנפש האלוקית לא תהיה נתונה בשבי הגוף, שהעם היהודי ישוב למעמדו האמיתי.

כאשר תתבטל הגלות הכוללת יתקבץ ממילא גם עם-ישראל כולו לארצו, ייבנה בית-המקדש השלישי והשכינה תשוב לשכון בישראל, ואף ביתר-שאת מבעבר. כל עוד כל זה לא בא, ואדרבה, מבחינת היבט זה של הגלות, הרי החשיכה הרוחנית עודנה בתוקפה – נתונים אנו בגלות, ואנו מתפללים לה' שלוש פעמים ביום: "ותחזינה עינינו בשובך לציון".

(מתוך הספר "ימות המשיח" בהוצאת "צעירי אגודת חב"ד – המרכז", מאת הרב מנחם ברוד)

______________

1)     ראה בכל זה ספר המאמרים ת"ש ד"ה "בלילה ההוא". ד"ה זה תשד"מ, ושם צויינו מקורות נוספים.