חזרה לימי בראשית

העולם הנוכחי איננו העולם שהיה בתחילת הבריאה. מתיאור התורה ועל-פי דברי חז"ל עולה, כי במתכונתו הראשונית זה היה עולם נעלה ביותר, שבו גם הגשמיות עמדה ברמה רוחנית עליונה. גם כל מיני קשיים שיש בעולמנו לא היו אז. העולם ירד מדרגתו העילאית בעקבות חטא עץ-הדעת. הקללה שקילל הקב"ה את האדמה גרמה לעולם נפילה עצומה.

ימות המשיח הם, מבחינה מסויימת, חזרה למצבו הבראשיתי של העולם. ידוע, שכל תכלית העבודה בזמן הזה היא להביא תיקון מלא לחטא עץ-הדעת. כשתושלם העבודה הזאת, יחזור העולם למצבו הטבעי, זה שלפני החטא ולפני הנפילה שעברה עליו.

תיקון החטא

רבי יצחק אברבנאל (משמיע ישועה, המבשר השלישי, נבואה ב), בפרשו את כוונת המאמר "עולם כמנהגו נוהג", אומר כי כוונתו היא שלא יתחדשו אז דברים על-טבעיים, שמחוץ למסגרת העולם הטבעי, אולם חזרתו של העולם למצבו הבראשיתי הנעלה, כפי שהיה בעת הבריאה, קודם שירד ממדרגתו על-ידי חטא עץ-הדעת – עודנה בגדר "עולם כמנהגו נוהג".

כך יש להסביר כמה מאמרי חז"ל, שמהם משתמע כי בימות המשיח ישתנו סדרי העולם. למשל, נאמר (בסוף כתובות): "עתידין כל אילני-סרק שבארץ-ישראל שייטענו פירות". "עתידה חיטה שתיתמר כדקל ועולה בראש ההרים". "עתידה חיטה שתהיה כשתי כליות של שור הגדול". כל אלה, ועוד תיאורים מופלאים במאמרי חז"ל, אינם נס ואינם שידוד הטבע, אלא חזרתו של העולם למתכונתו הטבעית הראשונית.

התורה עצמה מבטיחה, שאם עם-ישראל ילך בדרך התורה, יזכה לברכה ולשפע מופלאים. אחת ההבטחות הללו היא (ויקרא כו,ד): "ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו". אומרים על כך חז"ל (תורת כוהנים שם): "לא כדרך שהיא עושה עכשיו, אלא כדרך שעשתה בימי אדם הראשון. ביום שנזרעה – בו-ביום עשתה פירות… עץ פרי… בו-ביום שהוא נטוע – בו-ביום עושה פירות". יתרה מזו נאמר, שהעץ עצמו היה נאכל ולא רק פירותיו. ברור אפוא, שבימות המשיח, כשהעולם יחזור למצבו הראשוני, יתגשמו כל ההבטחות הללו.

שתי תקופות

הרבי מליובאוויטש מסביר (ליקוטי-שיחות כרך כז, עמ' 191), שגם הרמב"ם, שלדבריו הייעודים הללו אינם אלא משלים, לא בא לשלול חלילה את האפשרות שיתגשמו בפועל ממש. הלוא הוא עצמו כותב (איגרת תחיית המתים פרק ו): "הייעודים… אשר נאמר כי הם משל – אין דברנו זה החלטי, שהרי לא באתנו מהשם נבואה שהודיעתנו שהוא משל, ולא מצאנו קבלה לחכמים מהנביאים שיבארו בה… שהם משל".

הרמב"ם נצמד להגדרת ימות המשיח במונחים הלכתיים מצומצמים. מבחינה זו, ימות המשיח הם מצב של שלמות בחיי התורה והמצוות, ואין הכרח שיתרחשו כל הדברים החורגים ממסגרת העולם המוּכר. כדי שתושג שלמות בחיי התורה והמצוות, צריך רק שיתבטל שעבוד המלכויות, שהגויים לא יפריעו לעם-ישראל, שייבנה בית-המקדש ושכל בני-ישראל יתקבצו לארץ-ישראל ויקיימו את התורה בשלמותה.

אולם גם לדעת הרמב"ם עתידה לבוא תקופה שנייה, שבה אכן יתקיימו דברי הנביאים כפשוטם – העולם יחזור למצבו הבראשיתי הנעלה, ואז גם יהיו חידושים במעשה בראשית ויחיו המתים. אולם זו אינה תקופה הקשורה בביאת המשיח, אלא מהות נפרדת העומדת בפני עצמה.

צריך גם לזכור, שמהלכי הגאולה תלויים במידת זכויותיהם של ישראל. אם נזכה, יראה לנו הקב"ה כבר בתחילת הגאולה את ניסיו ונפלאותיו, וגם התקופה הראשונה תהיה גדושה ברכות על-טבעיות מופלאות.