קטגוריה: מאמרים

לשמחה כוח מיוחד לקרב את הגאולה, שכן עליה נאמר 'שמחה פורצת גדר', וממילא היא פורצת גם את גדרי הגלות ומביאה את הגאולה. החג שמייצג את השמחה הוא חג-הסוכות. שלוש פעמים הוזכרה בתורה המצווה לשמוח בחג זה, והדבר מלמד על הסגולה המיוחדת של החג לעניין השמחה. עיקר השמחה היא בשמחת בית-השואבה, שעליה נאמר: "מי שלא ראה […]

המהות העיקרית של הגלות היא ההעלם וההסתר שנוצרו בעקבות החורבן. הדבר בא לידי ביטוי גם בסילוק הנבואה מעם-ישראל. לעומת תקופת המשכן ובית-המקדש הראשון שבה הייתה הנבואה נפוצה ביותר, הרי לאחר חורבן הבית הראשון, כשנגנזו הארון והלוחות, חלה ירידה תלולה ברמת הנבואה, כפי שהגמרא אומרת (יומא ט,ב; סוטה מח,ב; תוספתא שם פרק יג,ד. סנהדרין יא,א): "משמתו […]

אחד מיסודות אמונת ישראל הוא האמונה בנבואה – "מיסודי הדת לידע שהא-ל מנבא את בני-האדם, ואין הנבואה חלה אלא על חכם גדול בחכמה, גיבור במידותיו וכו'" (רמב"ם הלכות יסודי התורה תחילת פרק ז). לפני חורבן הבית הראשון, כאשר היו לנו הארון והלוחות, הייתה הנבואה נפוצה למדיי. לצד הנביאים גדולים הייתה גם תופעת 'בני הנביאים', הם […]

בזמן הגאולה יגיע העולם לידי שלמות, שיש בה שני מרכיבים – שלמות ההפרדה בין הטוב לרע; ועליית הרע עצמו והפיכתו לטוב (ראה איגרות-קודש כרך ג, עמ' קנב). דבר זה יתרחש בתקופה מתקדמת יותר בימות המשיח. כחלק משלמות זו יוּתרו דברים שכיום אסורים, כמו החזיר שעליו אמרו חז"ל (הובא בשל"ה פרשת חיי-שרה, מדרש תלפיות ענף חזיר […]

למה צדיקים סובלים לעיתים ייסורים? יש הסבר שהקב"ה מנסה דווקא את הצדיקים, כדי להביאם למדרגה עליונה יותר. כמו-כן נאמר שייסוריהם של צדיקים באים לכפר על הדור. וכך נאמר בגמרא (שבת לג,ב): "בזמן שצדיקים בדור – צדיקים נתפסים על הדור; אין צדיקים בדור – תינוקות של בית-רבן נתפסים על הדור". אם כך נאמר על צדיקים בכלל, […]

בנבואת ישעיהו, המתארת את דמות העולם בימות המשיח, מתואר השלום שישרה בתוך ממלכת החי: "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ" (ישעיה יא,ו). דבר זה מעורר, כמובן, שאלה בסיסית: הזאב והנמר אינם טורפים מתוך אכזריות, אלא מתוך צורך קיומי, מכיוון שהם ניזונים מן החי. ממה יתקיימו אפוא בימות המשיח? התשובה לשאלה הזאת ניתנת מיד […]

החורבן והגאולה שזורים זה בזה. הדבר מוצא את ביטויו אפילו בשמה של שבת זו – חזון. היא נקראת כך על שם ההפטרה 'חזון ישעיהו', העוסקת בנבואת החורבן. אולם ידועה אמרתו של רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב, שהשבת נקראת חזון (מלשון מחזה), משום שבה מראים לכל יהודי את בית-המקדש השלישי מרחוק. מכאן שהמילה 'חזון' רומזת הן לחורבן הן […]

מדוע בית-המקדש הראשון והשני חרבו ואילו הבית השלישי יעמוד לעד? הדבר נובע מחיסרון מסויים שהיה בכל אחד ואחד משני בתי-המקדש האלה, לעומת הבית השלישי שיהיה שלם בתכלית ולכן יתקיים לנצח. הנביא חגי ניבא על בית-המקדש השני (חגי ב,ט): "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון". במה הייתה גדולתו? הגמרא מסבירה (בבא-בתרא ג,א): "חד אמר […]

נבואתו של בלעם המופיעה בפרשתנו היא אחד המקומות המעטים במקרא שיש בהם רמזים ברורים על הגאולה השלמה על-ידי המלך המשיח. את החלק הזה בלעם פותח בהכרזה: "לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים", ולאחר מכן הוא מתנבא על התקופה העתידית. ואכן, אחת הראיות שהתורה עצמה ניבאה על המשיח היא מפרשה זו. כותב הרמב"ם […]

הגמרא (קידושין מ,ב) מספרת על דיון שהיה בעליית בית-נתזה בלוד, ששם הסבו רבי טרפון וזקנים, בשאלה: "תלמוד גדול או מעשה גדול?". כלומר, מה גדול ממה – הלימוד או המעשה. "נענה רבי טרפון ואמר: מעשה גדול. נענה רבי עקיבא ואמר: תלמוד גדול. נענו כולם ואמרו: תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה". אולם פנימיות התורה מגלה (אור-התורה […]