הזוהר (חלק ג, קנג,ב) אומר שמשיח-צדקנו יחזיר את הצדיקים בתשובה: "משיח אתא לאתבא צדיקיָא בתיובתא" (=המשיח בא להשיב את הצדיקים בתשובה). לכאורה יש כאן סתירה פנימית – אם הם צדיקים, מדוע עליהם לעשות תשובה; ואם יש להם חטאים ועוונות, שעליהם יידרשו לשוב בתשובה, איך אנו קוראים להם צדיקים? ברור שאין הכוונה לומר כי הצדיקים יידרשו […]
מחבר: admin
נתקע בשבת
מכיוון שאנו אמונים על "אחכה לו בכל יום שיבוא", ועלינו להאמין שמשיח-צדקנו יבוא היום, קודם ראש-השנה, הרי שאז נצטרך לעדכן את לוחות הדינים והמנהגים, שבהם נאמר כי השנה תוקעים בשופר רק ביום השני של ראש-השנה. שכן כשיבוא משיח נתקע בשופר גם בראש-השנה שחל בשבת. אין תוקעים בשופר בראש-השנה שחל בשבת משום גזֵרה של חכמי ישראל. […]
גאולה בשמחה
פתגם חסידי מפורסם אומר, שכשיבוא משיח-צדקנו, ישאלו אותנו אומות-העולם: במה זכיתם לניסים ונפלאות כאלה, ואנו נשיב, שזכינו לכך בזכות השמחה. זהו שנאמר (תהילים קכו,ב) "אז יאמרו בגויים הגדיל ה' לעשות עם אלה, הגדיל ה' לעשות עמנו היינו שמחים": "אז" – כאשר יבוא משיח, "יאמרו בגויים" – יאמרו אומות-העולם על בני-ישראל: "הגדיל ה' לעשות עם אלה!". […]
לצפות מתוך שמחה
אלפיים שנה אנו מצפים לגאולה ועדיין בן-דוד לא בא. לכאורה, הציפייה הממושכת אמורה להביא עמה רגשות של צער וכאב. ככל שהאדם מצפה יותר לגאולה, כן הוא אמור להצטער יותר על הגלות. נמצא אפוא, שמי שמצפה באמת לגאולה, צריך להיות שרוי באווירה של צער וכאב. והנה אנו רואים שדווקא בחסידות מודגש ביותר עניין הציפייה לגאולה, ובד-בבד […]
שמחה מקרבת
לשמחה כוח מיוחד לקרב את הגאולה, שכן עליה נאמר 'שמחה פורצת גדר', וממילא היא פורצת גם את גדרי הגלות ומביאה את הגאולה. החג שמייצג את השמחה הוא חג-הסוכות. שלוש פעמים הוזכרה בתורה המצווה לשמוח בחג זה, והדבר מלמד על הסגולה המיוחדת של החג לעניין השמחה. עיקר השמחה היא בשמחת בית-השואבה, שעליה נאמר: "מי שלא ראה […]
כולנו נביאים
המהות העיקרית של הגלות היא ההעלם וההסתר שנוצרו בעקבות החורבן. הדבר בא לידי ביטוי גם בסילוק הנבואה מעם-ישראל. לעומת תקופת המשכן ובית-המקדש הראשון שבה הייתה הנבואה נפוצה ביותר, הרי לאחר חורבן הבית הראשון, כשנגנזו הארון והלוחות, חלה ירידה תלולה ברמת הנבואה, כפי שהגמרא אומרת (יומא ט,ב; סוטה מח,ב; תוספתא שם פרק יג,ד. סנהדרין יא,א): "משמתו […]
חזרת הנבואה
אחד מיסודות אמונת ישראל הוא האמונה בנבואה – "מיסודי הדת לידע שהא-ל מנבא את בני-האדם, ואין הנבואה חלה אלא על חכם גדול בחכמה, גיבור במידותיו וכו'" (רמב"ם הלכות יסודי התורה תחילת פרק ז). לפני חורבן הבית הראשון, כאשר היו לנו הארון והלוחות, הייתה הנבואה נפוצה למדיי. לצד הנביאים גדולים הייתה גם תופעת 'בני הנביאים', הם […]
עלייה בדיאבד
בזמן הגאולה יגיע העולם לידי שלמות, שיש בה שני מרכיבים – שלמות ההפרדה בין הטוב לרע; ועליית הרע עצמו והפיכתו לטוב (ראה איגרות-קודש כרך ג, עמ' קנב). דבר זה יתרחש בתקופה מתקדמת יותר בימות המשיח. כחלק משלמות זו יוּתרו דברים שכיום אסורים, כמו החזיר שעליו אמרו חז"ל (הובא בשל"ה פרשת חיי-שרה, מדרש תלפיות ענף חזיר […]
ייסורי משיח
למה צדיקים סובלים לעיתים ייסורים? יש הסבר שהקב"ה מנסה דווקא את הצדיקים, כדי להביאם למדרגה עליונה יותר. כמו-כן נאמר שייסוריהם של צדיקים באים לכפר על הדור. וכך נאמר בגמרא (שבת לג,ב): "בזמן שצדיקים בדור – צדיקים נתפסים על הדור; אין צדיקים בדור – תינוקות של בית-רבן נתפסים על הדור". אם כך נאמר על צדיקים בכלל, […]
אין צורך לטרוף
בנבואת ישעיהו, המתארת את דמות העולם בימות המשיח, מתואר השלום שישרה בתוך ממלכת החי: "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ" (ישעיה יא,ו). דבר זה מעורר, כמובן, שאלה בסיסית: הזאב והנמר אינם טורפים מתוך אכזריות, אלא מתוך צורך קיומי, מכיוון שהם ניזונים מן החי. ממה יתקיימו אפוא בימות המשיח? התשובה לשאלה הזאת ניתנת מיד […]