הרבי, שכל דבריו התממשו במלואם, הוא שבישר לעם-ישראל ולעולם כולו כי הגאולה המובטחת קרובה לבוא, וכי עלינו להיות שותפים בהכנה האחרונה לקבלת פניו. אם הרבי צדק בכל תחזיותיו ונבואותיו – ודאי שידע מה ניבא כשהכין את לב כולנו לקראת בואו של משיח-צדקנו..
מי שהעלה בדורנו בעוצמה רבה את הציפייה לבוא המשיח הוא הרבי מליובאוויטש. הוא חי ונשם את עניין הגאולה בכל עת ובכל שעה. באחת מאיגרותיו אף העיד על עצמו, כי חזון הגאולה העסיקו עוד קודם שהתחיל ללמוד ב'חדר'. מיד כשקיבל את הנהגת חסידות חב"ד (בשנת תשי"א – 1951) הכריז כי תפקידו של דורנו לסיים את עבודת הגלות ולהביא את הגאולה וקבע כי דורנו הוא הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה. מכאן ואילך היו כל מעייניו נתונים ליעד זה.
מי שעקב אחר דברי הרבי במשך כל שנות הנהגתו נוכח, כי דבריו ותחזיותיו התגשמו תמיד עד הפרט האחרון. פעמים רבות נראו דבריו תמוהים ובלתי-מציאותיים, אך המציאות הוכיחה כי הרבי ידע תמיד מה שניבא. הנה כמה דוגמאות שהעם כולו היה עד להן:
- מלחמתששתהימים: ערב המלחמה, כאשר העם בישראל ובעולם היה שרוי במתח ובחרדה, שיגר הרבי מברקי עידוד ותמיכה. הרבי כתב: "ודאי לא ינום ולא יישן שומר ישראל ויבשרו טוב". לתלמידי ישיבה מחו"ל הורה להישאר בארץ, וכתב: "אין לפחד ואין להפחיד". ארבעה ימים לפני פרוץ הקרבות נשא דברים לפני רבבת ילדים, בתהלוכת ל"ג בעומר, והבטיח ישועה והצלה לתושבי ישראל.
- מלחמת יום-הכיפורים: לעומת האופטימיות שהקרין ערב מלחמת ששת הימים, בחודשים שלפני מלחמת יום-הכיפורים הראה הרבי סימני מתיחות ודאגה. כמה פעמים קרא במפתיע לכנס ילדים ליד הכותל המערבי ודיבר על כוחם "להשבית אויב ומתנקם". בברכתו המסורתית בערב יום-הכיפורים השתמש בביטוי "עם-ישראל ינצח במלחמה", וזאת בשעה שבארץ שררה שאננות מוחלטת. אולם מיד עם פרוץ המלחמה ניבא הרבי כי הפעם תהיה לערבים מפלה גדולה יותר מהפעם הקודמת.
- העלייה מרוסיה: בשנת תשמ"ז1987- קרא הרבי לממשלת ישראל להיערך לקראת גל עלייה גדול מברית-המועצות. הוא התריע על הצורך לבנות דירות ולהכין מקומות תעסוקה. הרבי אף יזם הקמת שכונה מיוחדת בירושלים ולצידה מפעלי תעשייה "עבור העולים שיבואו". איש לא הבין על מה הוא מדבר, אבל הרבי עמד על שלו, וכמובן צדק.
- נפילת ברית-המועצות: ערב שנת תש"נ1990- דיבר הרבי על הצורך להתכונן לניסים גדולים שיתרחשו בעולם. הוא פירש את תש"נ כראשי-תיבות: תהיה שנת ניסים. הוא אף התבטא שיהיו אלה "ניסים שהעולם כולו יראה". כשהחלו ההתרחשויות המפתיעות, ציין, שבניגוד לאירועים דומים בעבר, עתה יקרו הדברים בלי שפיכות-דמים.
- מלחמת המפרץ: במלחמה זו נוכח כל העם עד כמה קלעו דבריו של הרבי. הוא קבע כי לא יהיה צורך להשתמש במסכות-גז. הוא שלל את היציאה מן הארץ וקרא לתיירים יהודים להוסיף לנסוע לישראל. סמוך לתחילת המלחמה אמר, כי היא תביא ישועה גדולה לעם-ישראל. ואכן, הניסים המדהימים שקרו במלחמה זו וחיסול עוצמתה של עיראק, הוכיחו את אמיתות נבואותיו של הרבי.
הרבי, שכל דבריו התממשו במלואם, הוא שבישר לעם-ישראל ולעולם כולו כי הגאולה המובטחת קרובה לבוא, וכי עלינו להיות שותפים בהכנה האחרונה לקבלת פניו. הרבי קרא לכל יהודי להתכונן לקראת הגאולה הקרובה על-ידי לימוד והכרה של הנושא, תפילה לזירוזה ולקיצור 'חבלי המשיח', מוּדעות לעובדת היותנו בימים של ערב הגאולה, ובעיקר – תוספת בתורה, במצוות ובמעשים טובים.
אם הרבי צדק בכל תחזיותיו – ודאי שידע מה ניבא כשהכין את לב כולנו לקראת בואו של משיח-צדקנו. הבה נאמין ונתכונן!
מבחר מהתבטאויותיו
תשוקה וגעגועים למשיח
יהודים צריכים לדעת, שוודאי כבר הגיעה העת לביאת המשיח, וצריך להיות רק "עמדו הכן כולכם", מתוך תשוקה וגעגועים למשיח, וודאי יביאו בכך את המשיח.
ומה שמשיח עדיין לא בא עד עכשיו – ודאי יתרץ המשיח בעצמו קושיה זו. אבל אסור שהקושיה תחליש, חלילה, את עבודת האדם, אלא אדרבה – היא צריכה לעורר תוספת מרץ וחיות והוספה ביתר-שאת וביתר-עוז בעבודתו.
(ספר השיחות תשמ"ח כרך ב, עמ' 574)
מסר לעולם
כתב הסי-אן-אן: "רבי, מהו המסר שיש לך לעולם בעניין המשיח?".
הרבי: "כבר פרסמתי והדבר נדפס בעיתונות בכל המדינות, ואם רצונך לחזור על כך – חזור ואמור שהמשיח מוכן לבוא עכשיו, ומה שנותר לנו לעשות, הוא להרבות יותר בשטח של טוב וחסד".
כתב הסי-אן-אן: "שהאנשים יעשו טוב וחסד כדי שהוא יבוא?".
הרבי: "לעשות קצת יותר ואז יבוא מיד".
(בחלוקת השטרות ל'שליחות-מצווה', ביום ראשון י"ב במרחשוון תשנ"ב)
הכנות אחרונות
כתב עיתון אמריקני: "מהו המסר שיש לרבי עבור העם?".
הרבי: "המשיח עומד להגיע וצריך לעשות את ההכנות האחרונות".
(בחלוקת השטרות ל'שליחות-מצווה', ביום ראשון ב' באדר-א תשנ"ב)
סוף זמן הגלות
לפי כל הסימנים שבדברי חז"ל עומדים אנו בסוף זמן הגלות, לאחר שכבר "כלו כל הקיצין", וכבר עשו תשובה, ועומדים מוכנים לקבלת פני משיח-צדקנו. (שבת פרשת שמות תנש"א)
על סף הפתח
לא זו בלבד שסוף הגאולה לבוא, אלא הגאולה כבר עומדת על סף הפתח ומחכה לכל אחד ואחת מישראל שיפתח את הדלת ו'יסחוב' את הגאולה לתוך החדר! (ו' במרחשוון תשנ"ב)
עוד זעקה, עוד בקשה
הדבר היחיד שעליו מחכים הוא – שיהודי יזעק עוד זעקה, עוד בקשה ותביעה ועוד תזכורת: "עד מתי!". (שבת פרשת דברים תנש"א)
אילו היו מבקשים באמת
אילו היו מתכוונים ומבקשים וצועקים באמת, ודאי וודאי שמשיח כבר היה בא. (כ"ח בניסן תנש"א)
אחריות אישית
כל יהודי, אנשים נשים וטף, יש לו אחריות להוסיף בעבודתו להביא את משיח-צדקנו בפועל ממש. אין לסמוך על אחרים ואין להטיל עבודה זו על אחרים; זו היא עבודה של כל אחד ואחת, כל אחד ואחד צריך לעשותה בעצמו. במה מתבטאת עבודה זו? בהוספה בתורה ובמצוות, בלימוד התורה (נגלה ופנימיות) וקיום המצוות בהידור, וכן – להשפיע על אחרים שיוסיפו אף הם בתורה ובמצוות. (שבת פרשת שמיני תנש"א)