בסיום ספרו הרמב"ם מתאר את דמות העולם בימות המשיח: "לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה, ולא קנאה ותחרות, שהטובה תהיה מושפעת הרבה, וכל המעדנים מצויין כעפר. ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד. ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כוח האדם, שנאמר: כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".
הפירוש הפשוט של דברי הרמב"ם הוא, שבימות המשיח יסיר הקב"ה את כל המניעות וההפרעות שקיימות בימינו, והעולם יהיה מלא שפע רב, עד שבני-האדם לא יֵדעו עוד מחסור ומצוקה, ואז יוכלו להתמסר לידיעת ה'. אולם כשמתבוננים בדברי הרמב"ם ביתר עיון, מגלים הבחנות מעניינות בין כמה וכמה סוגים של ידיעת ה' שיהיו בימות המשיח.
גם גויים ידעו את ה'
תחילה הרמב"ם אומר: "לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד". כשהוא אומר "כל העולם", נכללים בזה גם לא-יהודים. כאן הרמב"ם מחדש שבימות המשיח גם גויים יעסקו בידיעת ה'. האיסור שחל על גויים ללמוד תורה הוא רק בעניינים הנוגעים למצוות ששייכות לעם-ישראל, אך עניינים בתורה שנוגעים לשבע מצוות בני-נח, גם הגויים צריכים ללמוד. הגמרא (סנהדרין נט,א) אף אומרת, שגוי העוסק בחלקים אלו של התורה, הרי הוא "ככוהן גדול". ומכיוון שהאמונה בה' היא ממצוות בני-נח, גם הגויים צריכים לדעת את ה', ובימות המשיח יעסקו בזה גם כל הגויים.
בהמשך הרמב"ם מבחין בין "כל העולם" ובין עם-ישראל. אחרי שהוא אומר שכל העולם יעסוק בידיעת ה', הוא מוסיף: "ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כוח האדם". זו מעלה מיוחדת שתהיה בעם-ישראל, לעומת העולם כולו שיעסוק אז בידיעת ה'.
ידיעה כפי כוח האדם
מעלתו של עם-ישראל מתחלקת לשלוש דרגות: א) "חכמים גדולים"; ב) "יודעים דברים הסתומים"; ג) "ישיגו דעת בוראם כפי כוח האדם".
"חכמים גדולים" פירושו, שהחכמה תתרכז אז בידי עם-ישראל. כידוע, התורה היא מקור כל החכמות, וגדולי התורה האמיתיים ידעו מתוך התורה את כל חכמות העולם. אלא שכיום חכמות העולם נתונות בעיקר בידי לא-יהודים, ולא תמיד ניכר הקשר שלהן עם התורה. בימות המשיח יחזרו כל החכמות למקורן, ויהיה ברור לגמרי שמקור כל חכמות העולם הוא בתורה.
"יודעים דברים הסתומים" – זו ידיעת 'מעשה בראשית'. אלה סודות הבריאה שהרמב"ם מתאר בתחילת ספרו, כאשר לאחר כל הדברים הוא אומר: "כל הדברים האלו שדיברנו בעניין זה, כמר מדלי הם ודברים עמוקים הם" (הלכות יסודי-התורה פרק ד, הלכה י). אבל בימות המשיח יתגלו הדברים העמוקים הללו לעם-ישראל.
"ישיגו דעת בוראם" – זוהי הדרגה העליונה ביותר של הידיעה – 'מעשה מרכבה', סודות המרכבה האלוקית. על הדברים האלה נאמר שאין מלמדים אותם אפילו ביחידות, ורק אם מישהו "חכם ומבין מדעתו, מוסרין לו ראשי-הפרקים" (רמב"ם שם הלכה יא). אבל בימות המשיח יתעלו היהודים לדרגה עליונה כל-כך, שכולם "ישיגו דעת בוראם".
וכאן הרמב"ם מוסיף שלוש מילים: "כפי כוח האדם". מאחר שזו דעת הבורא, לא ייתכן שנברא יבין את דעת בוראו אלא כפי מגבלותיו של הנברא. לכן ההבנה של 'דעת בוראם' תהיה 'כפי כוח האדם' – במידה השלמה ביותר האפשרית לאדם נברא. וכך תימלא הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.