גילוי פנימיות התורה קשור קשר הדוק עם הגאולה. בספר הזוהר ('רעיא מהימנא' פרשת נשא, חלק ג, עמ' קכד,ב) נאמר במפורש: "בגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי, דאיהו ספר הזוהר, יפקון ביה מן גלותא ברחמים" (=בזכות שעתידים ישראל לטעום מאילן החיים, שהוא ספר הזוהר, יֵצאו מהגלות ברחמים). ואכן, לימוד פנימיות התורה נחשב אחד האמצעים החשובים לזירוז הגאולה ולהתכוננות לקראתה.
לפעמים נדמה שהקשר בין גילוי פנימיות התורה לבין הגאולה הוא בבחינת 'סגולה' – כעין פעולה 'שמימית' נסתרת. אבל כאשר מבינים את מהותה של הגאולה מבינים גם-כן, שהקשר בינה לבין גילוי הנסתר הוא קשר בתכלית. הגאולה היא פשוט המשך ישיר לגילוי פנימיות התורה, והיא השלמתו של תהליך זה במלוא העוצמה.
ההסתר יוסר
המהות האמיתית של הגאולה היא – "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר" (ישעיה מ,ה). וכן: "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" (שם יא,ט). זו בעצם הגאולה – גילוי האמת האמיתית והפנימית של כל דבר. יוסר סופית ההעלם וההסתר שמכסה כיום על האמת, והיא תיראה בגלוי בעיני-בשר.
כל השינויים שיתחוללו בעולם בימות המשיח יהיו תוצאה טבעית ומתחייבת של גילוי האמת. כאשר הכול יראו בעיניהם שהקב"ה הוא המהות האמיתית של כל המציאות, ממילא "לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד" (כלשון הרמב"ם בסיום ספרו). כאשר כל הגויים יראו בגלוי שהיהודים הם "כוהני ה'" ו"משרתי אלקינו" (ישעיה סא,ו) – מובן שלא יפגעו בהם לרעה, ולהפך, ישתוקקו לסייע לעם-ישראל. כשכל אדם יראה את האמת, שהזולת אינו חי על חשבונו, ואדרבה, שלמותו של הזולת היא גם שלמותו-שלו – מובן שלא יהיו מלחמות ושנאות ולא תהיה קנאה ותחרות. כל אלה יהיו תוצאה מתבקשת מגילוי האמת.
שלבי הגילוי
לפיכך מובן שהכנת העולם לקראת הגאולה החלה בתקופה שבה התחילה להתגלות פנימיות התורה. דבר זה נעשה על-ידי רבי שמעון בר-יוחאי, מחבר ספר הזוהר. הוא פתח את ה'צינור' של פנימיות התורה, וממנו מתחיל תהליך הגילוי של אור הנסתר, שיגיע לשיאו בזמן הגאולה.
אלא שבימי רבי שמעון בר-יוחאי עדיין לא היה העולם בשל לגילוי האמת הזאת. לכן הגילוי של פנימיות התורה נעשה במידה מוגבלת ביותר – לחוג מצומצם של אישים בעלי שיעור-קומה מיוחד. אולם ספר הזוהר עצמו מנבא, שכאשר יתקרבו ימות המשיח, תתגלה חכמת הנסתר בהיקף רחב, עד שאפילו ילדים קטנים יֵדעו סודות כמוסים (בראשית קיח,א).
תהליך זה נעשה בהדרגה. בתחילה הייתה פנימיות התורה ידועה רק ליחידי-סגולה. אחר-כך, כשהחלו להתקרב ימות המשיח, בא האריז"ל והחל להפיץ את תורת הנסתר במידה רחבה יחסית, ואמר, שכבר "מותר ומצווה לגלות זאת החכמה". אולם עדיין נשארו הדברים נחלתו של חוג מצומצם.
אחרי-כן, כאשר הגיע 'חצות' של האלף השישי והחל להתנוצץ אור הגאולה, הגיע גם הזמן לגלות את פנימיות התורה בהיקף רחב יותר. אז פתח הבעש"ט את אור הנסתר לכל העם, ואִפשר לכל יהודי לטעום מהאור הגנוז של הגאולה, ובכך להתכונן בפועל ממש לגאולה המתקרבת. הבעש"ט גם גילה שהפצת החסידות קשורה קשר ישיר לגאולה, כפי שאמר המלך המשיח לבעש"ט, שהוא יבוא "לכשיפוצו מעיינותיך – מעיינות החסידות – חוצה".
ועכשיו, כאשר מעיינות החסידות כבר נפוצו בכל רחבי תבל, ודאי שכבר העולם מוכן לגאולה האמיתית והשלמה.