נבואתו של בלעם המופיעה בפרשתנו היא אחד המקומות המעטים במקרא שיש בהם רמזים ברורים על הגאולה השלמה על-ידי המלך המשיח. את החלק הזה בלעם פותח בהכרזה: "לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים", ולאחר מכן הוא מתנבא על התקופה העתידית.
ואכן, אחת הראיות שהתורה עצמה ניבאה על המשיח היא מפרשה זו. כותב הרמב"ם (הלכות מלכים פרק יא, הלכה א): "אף בפרשת בלעם… ניבא בשני המשיחים, במשיח הראשון שהוא דוד… ובמשיח האחרון שעומד מבניו… 'אראנו ולא עתה' – זה דוד; 'אשורנו ולא קרוב' – זה מלך המשיח", והרמב"ם מוסיף ומפרט את חלקי נבואת בלעם הנוגעות לדוד המלך ולמשיח.
הרמב"ם, כידוע, הוא ספר הלכה, שעניינה להורות לנו מה לעשות ואיך לעשות. אין זה מעניינו לדרוש דרשות על פסוקי התורה. אף-על-פי-כן הרמב"ם מביא כאן מדרש ארוך המפרש את נבואת בלעם. מכאן שיש לעניין זה היבט הלכתי ולא רק של דרש וכיוצא-בזה.
שני משיחים
בפתח הפרק העוסק בעניין המשיח הרמב"ם קובע את החובה להאמין במשיח ולחכות לבואו. כל המשך דבריו הוא פירוט של האמונה בביאת המשיח. כלומר, הרמב"ם מפרט בזה מה כוללת האמונה בביאת המשיח ובאיזה סוג של משיח עלינו להאמין (ראה בכל זה ליקוטי-שיחות כרך חי, עמ' 271; ספר השיחות תשמ"ח כרך ב, עמ' 529).
הרמב"ם קובע כי המשיח יחזיר את מלכות דוד לממשלתה, יבנה את בית-המקדש, יקבץ את נידחי ישראל ויחזיר את משפטי התורה לכמות שהיו בזמן שבית-המקדש היה קיים. כלומר, זאת מהותו של המשיח – הוא מביא שלמות בתורה ובמצוותיה, דבר שנפגם עקב הגלות.
לאור זה יובן מדוע הרמב"ם מביא את כל הראיות מפרשת בלעם, המדברת "בשני המשיחים" (דוד והמשיח): ההקבלה הרצופה לדוד המלך מחזקת את מעמדו של המשיח כמי שמביא שלמות בתורה ובמצוותיה. דוד היה זה שיצר את התנאים להשגת שלמות בתורה ובמצוות; הוא היה מלך על כל ישראל; הוא סיים את כיבוש הארץ ואת המלחמות מול אויבי-ישראל, והוא שהחל בהכנות לבניית בית-המקדש.
כך יהיה גם המשיח: הוא יחזיר את מלכות דוד, יבנה את בית-המקדש ויקבץ את נידחי ישראל, דבר שיאפשר את חזרת כל משפטי התורה, ועם-ישראל יוכל לקיים את התורה במלוא שלמותה.
לחיות כיהודים
עדיין אפשר לשאול: אם מדובר על מושיעי ישראל, ההשוואה המתבקשת היא בין המשיח למשה רבנו, שעליו נאמר: "הוא גואל ראשון הוא גואל אחרון". מכאן שדווקא הקשר לדוד המלך מבטא את מהותו ועניינו של המשיח.
הסבר הדבר נעוץ ביסוד גדול שהרמב"ם מדגיש: "אל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם". מה כן? – "המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית-דוד ליושנה, לממשלה הראשונה, ובונה המקדש ומקבץ נידחי ישראל, וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם". כלומר, עיקר עניינו של המשיח הוא להחזיר את מלכות בית-דוד למקומה ולהביא שלמות (שאיננה כיום) בכל ענייני התורה והמצוות. הוא יאפשר לעם-ישראל לשוב ולחיות חיים יהודיים מלאים ושלמים, כפי שהיה הדבר בימי דוד המלך.
מלכות דוד מסמלת את השלמות של חיי התורה והמצוות. תפקידו של המלך המשיח (לפחות בתקופה הראשונה לבואו) הוא להחזיר שלמות זו. הוא יבנה את בית-המקדש ויאפשר לכל עם-ישראל לחיות חיים יהודיים מלאים. זאת רמז בלעם בנבואתו, ולכך אנו מצפים ומתפללים לה' בכל יום ויום.