הגאולה הקרובה עתידה להיות דומה לגאולה ממצרים, כפי שנאמר: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". כפי שנראה ממדרשי חז"ל, הדמיון איננו רק בניסים ובנפלאות ששתי הגאולות מלוּות בהם, אלא גם בתהליכים המובילים לגאולה.
שתי הגאולות באות בתהליך שבו יש עליות ומורדות. התהליך הזה מכונה בלשון חז"ל "נגלה ונכסה". על הפסוק (שיר-השירים ב,ט) "דומה דודי לצבי", חז"ל אומרים (שיר-השירים רבה ב,כב): "מה צבי זה נראה חוזר ונראה, כך גואל הראשון נראה להם, ונכסה מהם וחזר ונראה להם". מדרש אחד אומר שכך יהיה גם בגאולה העתידה (במדבר-רבה פרשה יא,ב): "כגואל ראשון כך גואל האחרון. הגואל הראשון זה משה, נגלה להם וחזר ונכסה מהם… אף גואל אחרון, נגלה להם וחוזר ונכסה מהם".
עליות ומורדות
ה'שפת אמת' (בחידושיו על הש"ס, ר"ה יא,ב) מסביר, שביאת הגואל עדיין אינה הגאולה, "שהרי משה רבנו בא למצרים קודם הגאולה, וכמו-כן יוכל להיות בגאולה העתידה". בהמשך דבריו משתמע שזו המשמעות של "נגלה ונכסה" – הגואל בא ו'נגלה', ואחר-כך הוא 'נכסה', שכן הגאולה עצמה עדיין לא באה.
ביתר אריכות מסביר זאת רבנו בחיי (בפירושו על התורה, סוף פרשת שמות): "כשם שמצינו שנדחקה להם השעה לישראל במצרים מעת בוא הגואל הראשון לפני פרעה, ואמר לו בדבר השם יתברך: 'שלח את עמי ויחוגו לי במדבר', ואחרי זאת כבדה עליהם העבודה ונתעוררה עליהם השנאה וניתוספה ביניהם מאוד על מה שהייתה – כן בגאולתנו זאת העתידה, בהיגלות הגואל האחרון, תתעורר השנאה בין העכו"ם לישראל, ויוסיפו שעבוד על שעבודם ויהיה הגואל נגלה וחוזר ונכסה… שהרי גאולה זו עתידה להיות כדמיון גאולת מצרים בהרבה עניינים".
ואכן, לפי מדרשים אחרים תקופה זו, שבה הגואל הוא בבחינת 'נכסה', תהיה תקופה קשה לישראל, שבה גוברת ידם של רשעי העם, ואומות-העולם מטילות מצור על עם-ישראל. הדבר יוצר מצוקה קשה, עד שעם-ישראל זועק אל ה', וכפי שנאמר במדרש תלפיות: "באותה שעה יצעקו בני-ישראל צעקה גדולה עד לשמים".
שעת מבחן
כידוע, בעניינים האלה חז"ל מדברים בלשון של משלים ודימויים, ואין בידנו לתרגם אותם לתיאור מדוייק של האירועים, אבל הגרעין המרכזי של דבריהם מבטא תקופה של 'נכסה' ושל ירידה. במדרשים מתואר שלב שבו המשיח יהיה 'בבית-האסורים'. וכך נאמר (פסיקתא רבתי סוף פרשה לד): "למה נקרא שמו עני? שנתענה כל אותם השנים בבית-האסורים ושחקו עליו פושעי ישראל". עוד נאמר שם שהמשיח נקרא 'צדיק' על שם שהוא "מצדיק דינו על ישראל ששחקו עליו כשישב בבית-האסורים".
מבואר בספרים, שירידה זו יש לה כמה וכמה מטרות. אפשר לראות בה מעין זיכוך אחרון לפני הגאולה, או שמטרתה להסיר גורמים שליליים שעלולים לפגום בשלמות הגאולה. כמו-כן, על-ידי הירידה הפתאומית הזאת נוצר חלל ריק ומתעוררת ציפייה עזה יותר לקראת אור הגאולה, ודבר זה מכין את הקרקע לקראתה. נוסף על כך, יש במצב זה מעין ניסיון ומבחן לאמונתו של כל יהודי בגאולה הקרובה לבוא.
מידת האמונה והעמידה בניסיון תבוא לידי ביטוי בבוא הגאולה. מי שהאמינו – יֵלכו בשמחה בראש המחנה; הצדיקים שהשקיעו את עצמם בתורה – "עתידים לבכות", והקב"ה יאמר להם: "כבר שמעתי את תפילתכם", ויזכה אותם בשמחת הגאולה בזכות תורתם. ואולם הלועגים למשיח והמתנגדים לו, עליהם נאמר: "אויביו אלביש בושת – אלו החולקים עליו". ואולם המשיח ימחל לכולם ויזַכה את כולם בשמחת הגאולה