אחד הדברים שקשורים קשר הדוק עם ביאת המשיח, הוא בשורת הגאולה מאת אליהו הנביא. מתי בדיוק אמור להופיע אליהו הנביא? האם עליו להכריז על בואו של המשיח, או ששמור לו תפקיד בשלב מתקדם יותר של הגאולה?.
מתי בדיוק יבוא אליהו הנביא ומה יבשר לנו?
אחד הדברים שקשורים קשר הדוק עם ביאת המשיח, הוא בשורת הגאולה מאת אליהו הנביא. המקור הראשון לכך הוא, כמובן, הפסוק1: "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום-ה' הגדול והנורא". וכך אנו אומרים בברכת-המזון: "הרחמן הוא ישלח לנו את אליהו הנביא זכור לטוב, ויבשר לנו בשורות טובות ישועות ונחמות".
דבר נוסף שנכרך עם הגאולה הוא מלחמת גוג ומגוג. יש רבים, שכאשר הם שומעים על בואו הקרוב של המשיח, מיד הם מתמלאים חרדה מפני מלחמת גוג ומגוג. כפי שהדברים נראים, זו אמורה להיות מלחמה קשה שבה ישתתפו אומות רבות, ושההכרעה בה תבוא על הרי ישראל2.
נושאים אלה מעוררים שאלות רבות: מתי בדיוק אמור להופיע אליהו הנביא? האם עליו להכריז על בואו של המשיח, או ששמור לו תפקיד בשלב מתקדם יותר של הגאולה? ומה לגבי מלחמת גוג ומגוג – איך תתנהל מלחמה זו ובאיזו מידה יהיה עם-ישראל מעורב בה?
לא נדע
העיון במדרשי חז"ל בנושאים אלה, אינו מסייע להבהרת התמונה, ואף מגדיל את העירפול. יש בזה מחלוקות בין החכמים ותיאורים מנוגדים ביותר. זו, אגב, הסיבה, שאלה שניסו לשרטט תחזיות על-סמך המקורות בנושאים אלה, הגיעו ל'תסריטים' שונים ומנוגדים זה לזה בתכלית.
את ההתייחסות הנכונה לסוגיות אלה אנו מוצאים בהלכה. כמו בכל נושא אחר, שההלכה היא זו שמבהירה את התמונה וקובעת מסקנה סופית ונחרצת, כך גם בנושא זה פוסק הרמב"ם בסוף ספרו3 דברים ברורים. את ביאת אליהו הנביא ואת מלחמת גוג ומגוג הוא כולל בתוך הדברים שאותם "לא יידע אדם איך יהיו עד שיהיו".
וכך הוא אומר: "ייראה מפשוטם של דברי הנביאים, שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג, ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא ליישר ישראל ולהכין לבם, שנאמר: הנה אנכי שולח לכם את אליה… ויש מן החכמים שאומרים, שקודם ביאת המשיח יבוא אליהו. וכל אלו הדברים וכיוצא-בהם, לא יידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומים הם אצל הנביאים. גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו, אלא לפי הכרע הפסוקים. ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו".
לא "עיקר בדת"
כלומר, הרמב"ם קובע לנו הלכה, שכל הנושאים הללו – ביאת אליהו הנביא, מלחמת גוג ומגוג וכו' – הם מהדברים שאי-אפשר לצפות מראש כיצד יתרחשו. הוא אף ממליץ להימנע מלעסוק בתחומים אלה, שאינם עיקר בנושא הגאולה ושאין בידינו כלים מספיקים להבינם נכון. וכלשונו: "אין סידור הוויית דברים אלו ולא דקדוקיהם עיקר בדת. ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות, ולא יאריך במדרשות האמורים בעניינים אלה וכיוצא-בהם, ולא ישימם עיקר".
דבריו אלה של הרמב"ם באים בהמשך לפרק הקודם, שבו הגדיר את מהותו של משיח, תפקידו וסדר התגלותו. כאן עלולה להתעורר שאלה גדולה: וכי זהו כל עניינו של משיח – פשוט מלך מבית דוד שיביא שלמות בתורה, יסיר את ההפרעות מצד האומות, יבנה את בית-המקדש וכו'?! היכן הם כל הדברים המופלאים שנאמרו על ימות המשיח, כמו הופעתו של אליהו הנביא, מלחמת גוג ומגוג, שינוי טבעו של העולם, ועוד?! על כך משיב הרמב"ם, כי דברים אלה אכן יקרו, אך לא נדע איך ומתי; ומכל-מקום, אין הדברים הללו מהווים תנאי הכרחי, ואין הם צריכים להסיח את דעתנו מעיקר מהותו של המלך המשיח, כפי שתואר על-ידו בפרק הקודם.
הרמב"ם קבע הלכה ברורה על גדרו ההלכתי של המשיח ועל סדר התגלותו, ובזה צריך יהודי להאמין. כל הדברים הנוספים, כמו הופעתו של אליהו הנביא, מלחמת גוג ומגוג וכו', אכן יקרו, אך איננו יודעים באיזה שלב בדיוק ובאיזה אופן4. פרטים אלה הם נעלמים, ו"אין סידור הוויית דברים אלו ולא דקדוקיהם עיקר בדת".
(מתוך הספר "ימות המשיח" בהוצאת "צעירי אגודת חב"ד – המרכז", מאת הרב מנחם ברוד)
___________
1) מלאכי ג,כג.
2) כמתואר ביחזקאל פרקים לח-לט.
3) הלכות מלכים פרק יב, הלכה ב.
4) ליקוטי-שיחות כרך יט, עמ' 533. ובכלל זה גם הדברים שיקרו בתקופה השנייה של ימות המשיח, שגם אותם "לא יידע אדם איך יהיו עד שיהיו" – ליקוטי-שיחות כרך טו, עמ' 418.
ואגב, מהגמרא (עירובין מג,ב) משמע, שבשורת אליהו היא על ניצחונו הסופי של המשיח, שבעקבותיו "הכול עבדים הן לישראל". ורבי יצחק אברבנאל, בספרו משמיע ישועה, ב'מבשר' הטו, אומר, שאליהו הנביא "יבוא בתחילת תחיית המתים", ו"הוא יהיה ראש לקמים בתחייה".