חינוך ילדים – חינוך או אילוף ?

בהרצאות רבות שאלתי את הקהל: מהו 'חינוך'? היו שענו 'הקניית ערכים'. אמרתי להם: גם האדון הקנה לאריה ערך מסוים, להיות ממושמע. היו שאמרו 'דוגמא אישית'. שאלתי אותם: אם האדון היה קופץ דרך החישוק והאריה אחריו, האם האריה היה הופך להיות מחונך? בוודאי שלא, האריה נשאר מאולף. והיו שתירצו שחינוך זה גם כאשר המחנכים לא נמצאים בשטח, ובכל זאת הילד מתנהג יפה. אמרתי להם: נניח שהאדון יצא מן האולם למספר דקות והאריה ישאר לבד ויקפוץ דרך החישוק הלוך ושוב, האם נאמר שהאריה נהיה מחונך? אקצר ואומר לכם שכל תשובה שהם ענו לי, הראיתי להם אותה באריה המאולף. אם כן חזרנו לשאלת המיליון – מהו חינוך? נחזור לאריה ונשאל: האם האריה שקופץ דרך חישוק האש, הפך להיות חיית בית או נשאר חיה מסוכנת? ברור לכולם שהאריה נשאר חיית טרף ואי אפשר לטייל איתו ברחוב… אם כן, מדוע האריה הפך להיות ממושמע? – משתלם לו! הוא רוצה את הבשר ומפחד מהשוט. ואני שואל, מה יקרה לאדון ביום שבו יפסיק להשתלם לאריה להיות ממושמע? יכול להיות שלא ישאר אדון… וכבר קרה כמה פעמים שבאמצע אימון או תרגיל קם האריה וטרף את המאמן. את אותה שאלה נשאל לגבי מושיקו, מה יקרה כשהוא יגדל וה'במבה' כבר לא תמשוך אותו ואת ה'בומבה' הוא יוכל לבלום? אין ספק שמושיקו יחזור לדבר מילים גרועות כמקודם. והאבא והאמא ישאלו: היכן טעינו, הרי מספר שנים הוא דיבר יפה והיה מחונך? ואנו נענה להם: הוא לא היה מחונך אלא מאולף. אמרנו שהשתלם לאריה להיות ממושמע. אם כן, בתקופה שבה האריה היה ממושמע לאדונו, מה הוא עשה עם הפרא שבו? התשובה לכך היא: הוא הדחיק אותו זמנית! נמצאנו למדים שאילוף פירושו – הדחקת הרע. אם אילוף הוא הדחקת הרע, אז חינוך הוא עקירת הרע. עכשיו הבנו את השוני המהותי בין האילוף לחינוך. האילוף לא משנה את האדם בעצם אלא רק מדחיק וכובש את הדחפים הרעים. מה שאין כן החינוך, שעוקר את הדחפים הרעים או לפחות מעדן אותם, ואז האדם נהיה טוב יותר.

מאת הרב אבנר קוואס