התבוננות בעשר המכות

במאמר זה נתבונן במכות שהביא הקב"ה על המצרים: מספרם , מדוע דוקא עונשים אלו ומדוע בסדר זה דוקא . עשר מכות הביא הקב"ה על המצרים, את המספר עשר מצאנו בבריאת העולם, בעשרה מאמרות וכן בעשרת הדיברות במעמד הר סיני, האם יש קשר בין המאמרות מכות ודיברות ולכן הסכום של שלושתם שווה ? השפת אמת מבאר הקשר בצורה נפלאה. רבש"ע ברא את העולם בעשרה מאמרות אך לא היו עדים לבריאה וע"י גילוי כבוד ה' במכות ידעו כל באי עולם שיש בורא לעולם וידיעה זו הכשירה את העולם לנתינת ה תורה לעם ישראל . זאת לשון השפת אמת )פרשת בא, שנת תרל"א( "מה שהיה צורך לעשר מכות להסיר ההסתר מעשרה מאמרות לעשותן עשרת הדברות, פירוש כי בעולם הזה נסתר זה שעיקר חיות הכל רק אותיות התורה המאמרים שנבראו ע"י… ועל ידי כל מכה הסיר הסתר מאמר אחד, ונעשין עשרת הדברות, פירוש דבור לשון הנהגה." רמז לכך שהמכות הכשירו את ישראל לקבל את תורתינו הקדושה, סכום המכות ע"י הכללת הדעות השונות עולים בדיוק תרי"ג. ר' יוסי הגלילי עשר במצרים 50 בים = 60 .ר' אליעזר 40 במצרים 200 בים = 240 .ר' עקיבא 50 במצרים 250 בים = 300 .כל הנ"ל עולה ל – 600 .יחד עם ראשי התיבות של המכות – דצ"ך עד באח"ב עם מספר המילים = 13 .ביחד תרי"ג. כל מידותיו של הקב"ה מידה כנגד מידה. )סנהדרין דף צ עמוד א( רבינו יצחק אברבנאל ביאר היאך הנהגה זו יצאה לפועל בעשרת המכות "על המתת הבנים )והשלכתם ליאור( היה דם ביאור, על צעקת בני ישראל באו צפרדעים, על עבודת חומר ולבנים באו כנים ) – שבעבודה זו שהיא בעפר נעקצו בני ישראל ע" כינים(, על ששעבדום ונכנסו לבתיהם בא ערוב )בתנחומא מובא על ששלחום לצוד להם חיות רעות ומתו(, ועל שגזלו מקניהם ובטלום מהמרעה בא דבר על מקניהם, על שחרפום כטמאים בא עליהם שחין, או על שהפרישום מנשותיהם )שמוכה שחין אינו יכול לחיות עם אשתו עי' כתובות דף עז.(. על שהכום וצעקו עליהם בא ברד. על שגזלו את תבואותיהם בא ארבה. ועל שהחשיכום בגלות בא חושך. ועל ששעבדו "בני בכורי" באה מכת בכורות." תוספת למידה כנגד מידה בקריעת ים סוף וטביעת המצרים כתב בספר אור ה' )לרבי חסדאי קרשקש מאמר ג כלל ג פרק א( "ובקריעת ים סוף וטביעת המצרים בים שהיית הגזרה בהם עצומה, כאמרו "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון", ולזה היתה מהחכמה וה השגחה האלקית שתהיה המכה הראשונה והאחרונה במים , ושיעשה באותו המקום עצמו נס נפלא לישראל.. לכן אמר יתרו "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלקים כי בדבר אשר זדו עליהם. " המהר"ל בספר גבורות ה' )פרק לד( מבאר שהמכות באו להראות שליטת הבורא ממעמקים עד הרקיעים ורוח החיים. "תחלה הודיע לו כי הוא יתברך המושל בעולם, והתחיל במים שהוא היאור, לפי שרצה להתחיל בדבר שהוא תחת הארץ לגמרי, שהמים הם יותר תחתונים מן הארץ… והראה לפרעה שהוא יתברך מושל על זה, ולכך נלקה היאור. וכאשר לא שב מפני שהיה סובר שמא אין ממשלתו רק בתחתון התחתונים הביא עליהם הצפרדעים הם הנבראי ם שהם דרים במים והם יותר במעלה מן המים עצמם, כי המים מקום לנבראים שהם בתוכו, ולכך המים הם יותר תחתונים לנבראים שהם בתוך המים, והצפרדעים יותר עליון. ועדיין היה אומר שמא אין ממשלתו יותר, עוד נלקה העפר להיות כנים וזה בארץ, כדכתיב "כל עפר הארץ היה כנים". ואחר כך הביא עליהם הערוב, והם הנבראים השוכנים על הארץ.. ואחר כך כאשר לא חזר הביא הדבר, שהוא עפוש האויר שהוא יותר למעלה באויר הארץ. ואחר כך הביא עליהם השחין שהוא מכת האש אשר למעלה מן האויר, כי השחין הוא מלשון חמימות הנעשה על ידי האש שהקב"ה מביא אש מן יסוד האש, ומזה מקבל האדם השחין. ברד הוא עוד יותר במעלה לפי שהוא מן השמים האוירי. אמנם הארבה הוא יותר עליון, לפי שהארבה הוא עוף, והוא יעופף על פני הרקיע השמים והוא הרקיע האוירי כאשר ידוע… ואחר כך החושך במאורות שהם בשמי שמים העליונים. ואחר כך מכת בכורות מכה בנשמת האדם שהיא דבר רוחני, וזה יותר עליון, כי המאורות הם גשמיים, אבל הנשמה היא רוחנית . אז נודע למצרים כי הוא יתברך מושל בארץ מתחת ובשמים ממעל ." • "כבד לב פרעה מאן לשלח את העם" )פרק ז פסוק יד( ניתן לבאר לשון 'כבד-לב פרעה'. על דרך הדרש שהגמרא בברכות דף ה' אומרת שהיסורים הם כמלח המכשירים את הבשר ומוצ יאים את הדם כך היסורים מכשירים את ליבו של האדם לאבי ו שבשמים. אך ל יבו של פרעה הפך לכבד שאינו נכשר במליחה – ביסורין. הכשרת כבד – כבד, בניגוד לשאר האברים, אינו נכשר במליחה אלא ע"י צלייה משום ריבוי הדם שבו. יש לשטוף הכבד קודם צלייתו ו אף אחר הצליה אם רוצה לבשלו. נהגו לפזר על הכבד מעט מלח קודם הצלייה . יש לחתוך שתי וערב בעומק הכבד לכל אורך ורוחב הכבד כדי לאפשר לדם לצאת מן הספונות. אף בכבד אווז )למי שמיקל לאוכלו, שיש חשש בדרך הפיטום שגורמים להטרפתו( שצבעו כעין צבע לבן יש לצלותו לפני הבישול, שהדם בכבד עובר תהליך של ניקוי ולכן משתנה צבעו )ראה כה"ח יו"ד סימן עג ס"ק א(. כיום, כבד עוף נמכר שהוא חתוך ולכן אין חובה לעשות בו חיתוך שתי וערב )אך חייב להכשירו בצליה כנ"ל( ואילו כבד בהמה אף חתוך יש לעשות בו שתי וערב כנ"ל. אין להכשיר כבד בתנור סגור שטעם הדם נבלע בכבד. המכשיר בתנור ישאיר דלת התנור פתוחה וישים תבנית חד פעמית עם כמות גדולה של מים שיתבטל הדם במים שבתבנית. אע"פ שמותר לבשל הכבד אחר צלייתו )יש לצלות עד כדי חצי בישול ואח"כ ניתן לבשלו ולטגנו( אין זה אלא אם הוקפא מיד אחר שחיטתו ואם נקנה הכבד שהוא טרי )לא קפוא( יש לבדוק תאריך ושעת שחיטה שאחר 72 שעות אין לבשל אחר הצלייה )בבד"ץ בית יוסף ובעוד כשרויות מקפידים לכתוב תאריך ושעת שחיטה(. אין להתפעל מהכשרות של המסעדה או האולם בו אוכלים וחייבים לבדוק בעצמנו האם עשו שתי וערב לכבד בהמה ואם צלו הכבד עוף קודם בישולו. נהגו שיהיה רשת מיוחדת לצליית הכבד )אך, לדעת השו"ע אין חיוב.( הכשרת לב – בעת השחיטה חוזר הדם שיצא מהלב רגע לפני השחיטה אל הלב בעוצמה גדולה ונקרש לכן, אינו יוצא במליחה. על כן יש לפתוח הלב ולהוציא את הדם הקרוש משלושת חדרי הלב ורק אח"כ להכשיר במליחה או צלייה. בכל שאלה וספק יש לפנות לרב מורה הוראה.

שבת שלום ומבורך, הרב אייל מימון.