סדר הגאולה שהרמב"ם קובע מצייר תהליך הדרגתי. מתעוררת אפוא השאלה: מתי בדיוק מתחילה הגאולה -בשלב ה"יעמוד מלך"? ואולי רק כשמגיעים ל"בחזקת שהוא משיח"? ואולי לאחר מכן, בשלב ה"עשה והצליח וניצח כל האומות"? ואולי בשלב מתקדם עוד יותר, כשהוא בונה את בית-המקדש ומקבץ את נידחי ישראל?
ובניסוח אחר: מתי היא ביאת המשיח והתגלותו? האם מיד כש'יעמוד מלך', ואולי רק כשהוא נעשה 'בחזקת משיח'? או אולי רק כשהוא מגיע למעמד של 'משיח בוודאי' אנו רשאים להכריז שבא משיח-צדקנו?
מהכנות לוודאות
הרבי מליובאוויטש הדגיש פעמים רבות בשיחותיו ובאיגרותיו (ליקוטי-שיחות כרך ה, עמ' 149; כרך כז, עמ' 256; כרך כח, עמ' 135) כי התחלת הגאולה עצמה היא בשלב שבו המשיח "בנה מקדש במקומו"; כלומר – לאחר בניין בית-המקדש השלישי. זה השלב שבו מתחילה בפועל הגאולה האמיתית והשלמה, וזו הנקודה שבה כבר אפשר לקבוע שהמלך המשיח בא ונתגלה. קודם לכן, גם לאחר שעם-ישראל כבר יודע שיש 'בחזקת משיח', ואפילו לאחר שהגיע השלב "עשה והצליח וניצח כל האומות" – עדיין אין אלה אלא הכנות, ואילו הגאולה עצמה טרם החלה ועדיין המשיח לא בא.
ההסבר לכך פשוט: עד שלב בניין בית-המקדש עדיין אין לפנינו מצב של 'משיח בוודאי'. גם לאחר שהגענו לנקודה שבה אפשר לקבוע כי לפנינו 'בחזקת משיח', לפחות תיאורטית ייתכן שהמהלך ייעצר חלילה ולא יתקדם מעבר לכך, וכפי שהרמב"ם ממשיך ואומר (הלכות מלכים פרק יא הלכה ד, בחלק שהשמיט הצנזור): "ואם לא הצליח עד כה, או נהרג – בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה, והרי הוא ככל מלכי בית-דוד השלמים והכשרים שמתו". לכן לא ייתכן להגדיר שלב זה כהתחלת הגאולה, כי משעה שהחל הקב"ה לגאול את עמו לא תיתכן שום אפשרות שהגאולה תתבטל.
התחלת הגאולה וביאת המשיח והתגלותו הן רק כאשר מגיעים לנקודת אל-חזור חד-משמעית – כאשר כבר ברור על-פי ההלכה שזה המלך המשיח ושזו הגאולה האמיתית והשלמה. שלב זה מתחיל בבניין בית-המקדש, שהרי את בית-המקדש בונה רק המשיח ולא אחר, וממילא כאשר נבנֶה בית-המקדש השלישי, אין לנו ספק שאכן בא משיח (ראה ליקוטי-שיחות כרך טו, עמ' 493). זו התחלת הגאולה, והשלמת התהליך באה אחר-כך, כאשר המלך המשיח מקבץ את נידחי ישראל, ואז אנו מגיעים אל הגאולה האמיתית והשלמה.
מעמד חדש
התבוננות מעמיקה בדברים האלה מאפשרת לנו להגדיר במונחים נכונים את מציאות ימינו. מוסכם על הכול כי בימינו מתקיימים כל סימני חז"ל על תקופת 'עקבתא דמשיחא'. יתרה מזו, בשנים האחרונות מתחוללים תהליכים שבהחלט נושאים עמם את רוח הגאולה. אבל כל אלה אינם אלא הכנות, הכשרת העולם לקראת הגאולה, 'טעימה' קטנה מהטוב הצפוי לנו – לא הגאולה עצמה.
מהלכי הגאולה משולים לנישואין. לפני החתונה קורים הרבה דברים – השידוך, כתיבת התנאים, קביעת מועד החתונה וכו', אבל החתונה עצמה מתחילה בנקודה אחת ברורה – ברגע הקידושין. אז, באחת, משתנה המעמד, ובני-הזוג נעשים בעל ואישה לכל דבר. גם הגאולה היא מצב חדש, מעמד חדש; הגלות מתבטלת, ואנו נכנסים לעידן הגאולה. מעבר זה נוצר רק עם בניין בית-המקדש. אז מסתיימת הגלות ומתחילה הגאולה. כל השלבים הקודמים לכך אינם אלא הכנות. אלא שגם ההכנות מעוררות התרגשות והתפעמות ומגבירות את הציפייה להמשך הגדול.