חג-הסוכות מתואר בדברי הנביא זכריה (פרק יד) כחג שבו יתרחש הניצחון על אומות-העולם שיתאספו על ירושלים למלחמה, בזמן הגאולה. לדעת המפרשים, המלחמה המתוארת שם היא מלחמת גוג ומגוג (שעליה ניבא גם יחזקאל בפרק לח-לט). ואלה קוויה הכלליים של המלחמה: כל האומות נאספות למלחמה על ירושלים, מצליחות לכבוש אותה ולהגלות מחצית מהעם, ואז ה' יוצא ונלחם באויבי ישראל ומנחיל להם תבוסה מוחלטת, ובעקבותיה שלל כל הגויים מחולק לעם-ישראל.
בהמשך הנביא אומר, שהגויים שיישארו לאחר המלחמה הזאת יתהפכו לטוב ויעלו בחג-הסוכות לירושלים להשתחוות לה'; ואלה מהם שלא ירצו לעלות לירושלים – יינגפו במגפה וייענשו.
מלחמה לא-ידועה
מלחמת גוג ומגוג עצמה היא מן הדברים הסתומים שעליהם הרמב"ם אומר (הלכות מלכים, פרק יב, הלכה ב): "לא יֵדע אדם איך יהיו עד שיהיו". אין בידנו לתרגם את דברי הנביאים ואת מאמרי חז"ל בנושא זה לתחזית מפורטת ומציאותית, וגם יש סתירות בין המקורות בפרטים מהותיים – בזמנה של המלחמה הזאת, באופייה, באישים שינהלו אותה ובתוצאותיה. במידה מרובה הדברים תלויים גם במעשיו של עם-ישראל. לכן הרמב"ם מסכם, שאין ראוי לעסוק בדברים האלה, שאינם מביאים לא לידי יראה ולא לידי אהבה.
ננסה לגעת בכמה מושגי-יסוד הקשורים למלחמה הזאת. שלא כדעת ההמון, המלחמה איננה בין 'גוג' ובין 'מגוג', אלא גוג הוא מלך מגוג. גוג הוא מלך גדול, שמשמש נשיא של עוד אומות ("נשיא ראש משך ותובל" – יחזקאל לח,ב). חז"ל חלוקים במהות המדינות הללו, ואם כך היה בימי התלמוד, ברור שכיום אין שום אפשרות לדעת מי הן האומות הללו. רק כאשר יתרחשו הדברים יהיה אפשר לדעת שאכן זה 'גוג' שאליו התכוון הנביא.
למלחמה זו שלוש מטרות:
- לגרום לכל העולם להאמין בה', לאחר שהכול יראו את אותותיו ואת מופתיו;
- לשלם גמול לאומות הרעות ולהשיג את נקמת ה' בגויים הרשעים אשר רדפו את עם-ישראל;
- לזכך את עם-ישראל ולסלק מהם את הפושעים והמורדים, שאינם ראויים לראות את נפלאות הגאולה (או לגרום להם לעשות תשובה שלמה).
כפי שנראה מדברי הנביאים וחז"ל, לא יצטרך עם-ישראל להילחם בגויים הרבים שיעלו עליו. המלחמה תתנהל על-ידי הקב"ה עצמו, בניסים ובנפלאות עצומים. כמו-כן אומרים חז"ל, שהמשיח יילחם בגוג ובצבאותיו על-ידי 'רוח שפתיו', כפי שנאמר: "וברוח שפתיו ימית רשע". ברור גם-כן כי המלחמה תביא שפע וברכה לעם-ישראל, ועמה תגיע הגאולה לשלמותה.
בידינו מסורת מוסמכת מתלמידי הבעל-שם-טוב, שבגלל התארכותה היתרה של הגלות, כבר יצאנו ידי-חובת כל ייסוריה של אותה מלחמה. כמו-כן יש אפשרות שהשואה האיומה כללה את 'חבלי המשיח' של מלחמת גוג ומגוג, ומעתה צפוי לנו אך טוב.
הרבי מליובאוויטש עסק הרבה מאוד בהסברת סוגיות הגאולה, וכמעט לא הזכיר את מלחמת גוג ומגוג. יתרה מזו: תמיד הדגיש הרבי שהגאולה תבוא בחסד וברחמים, מתוך ניסים גלויים.
עלינו לאמץ גישה חיובית זו. הואיל ולא נאמרו דברים מוחלטים בעניין מלחמת גוג ומגוג, עלינו להאמין שהקב"ה יחסוך אותה מאיתנו, ודברי הנבואה יתפרשו בדרך אחרת. אנו צריכים לקוות שאיש מעם-ישראל לא ייפגע חלילה, אלא כולנו נזכה לקבל את פני משיח-צדקנו מתוך שמחה, שלום ושלווה.