מי זקוק למשיח?

המלחמות והמצב הכלכלי הקשה בארץ, בוודאי יוצרים רצון למשיח. אבל ליהודי ארצות השפע והעושר – למה להם משיח? ומה חסר היום ליהודי שרוצה לעבוד את ה' באמת ובלב שלם, שעליו לייחל לביאת המשיח?

הציפייה לימות המשיח אינה רק כדי שניגמל לתמיד מן מלחמות, וכדי שנזכה לשפע רב וכל טוב. יהיו בהחלט ימים נפלאים, אך לא רק לשם כך אנו מייחלים לגאולה.

אמונה בביאת המשיח היא יסוד מרכזי בדת-ישראל, אחד מי"ג עיקרי האמונה1. כל יהודי צריך להאמין בביאת המשיח ולצפות לבואו. שש ברכות בתפילת שמונה-עשרה עוסקות בבקשת הגאולה. ונשאלת השאלה – למה הנושא הזה חשוב כל-כך?

ביאת המשיח שייכת לכאורה לתחום העתיד. יש בתורה נבואות רבות המתייחסות לתקופת אחרית הימים, ובכולן אנו מאמינים, כמובן. ועם זאת, בנושא ביאת המשיח נדרשת מאיתנו אמונה עמוקה יותר, ציפייה יום-יומית, תפילה מתמדת, והרגשה שבלעדיה אין חיינו חיים. הדבר דורש ביאור: וכי אין יהודי יכול לעסוק בתורה ובמצוות ולעבוד את קונו גם בימינו, שהוא נדרש לצפות כל-כך לביאת המשיח?

השאלה מחריפה ככל שמציאות החיים הקיימת מאפשרת לנו להגיע לחיי יהדות שלמים יותר. ככל שיש פחות רדיפות מהגויים, ככל שיש פחות הפרעות על שמירת התורה, ככל שיש יותר שפע ורווחה, ככל שיש יותר לומדי תורה ומקיימי מצוות – מרגישים, לכאורה, פחות את הצורך במשיח שיפתור בעיות. ובאמת, מה חסר היום ליהודי שרוצה לעבוד את ה' באמת ובלב שלם, שעליו לייחל לביאת המשיח?

יביא שלמות

התשובה לשאלות אלה רמוזה במלים שבהן פותח הרמב"ם את ההלכות העוסקות במשיח2: "המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה, לממשלה הראשונה, ובונה המקדש ומקבץ נידחי ישראל, וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו". רואים כאן דבר-פלא: כשהרמב"ם מגדיר את עניינו של המשיח, אין הוא מדבר על שינוי טבעו של עולם ועל כל הנפלאות שעליהן מדברים בדרך-כלל בקשר למשיח. הוא מדבר על נקודה אחת: על השלמות בחיי התורה והמצוות, שתוחזר על-ידי המשיח.

הציפייה למשיח מבטאת בראש ובראשונה את משאלתו של יהודי להגיע לשלמות בקיום התורה והמצוות. הוא יודע, שבזמן הזה אין אפשרות לקיים את כל דיני התורה. לא זו בלבד שיש הפרעות מצד אומות-העולם ומצד הדברים הרעים שקיימים בעולם, אלא שיש חלקים רחבים בתורה ובמצוותיה שאי-אפשר כלל לקיימם. מתוך כל תרי"ג (613) המצוות, יש באפשרותנו לקיים ר"ז (207) מצוות בלבד. כל המצוות הקשורות במלך, בסנהדרין, בבית-המקדש, בקרבנות, בשמיטה וביובל וכו' – אינן ניתנות ליישום בימינו. אין זה הבדל כמותי בלבד. כל מערכת החיים היהודית בימינו היא של פרט ולא של אומה, לגמרי לא כפי שהתורה רואה את מבנה החיים של העם היהודי. התורה בימינו היא, ברובה, תיאורטית ולא מעשית.

יהודי איננו יכול להשלים עם מצב כזה, שבו אי-אפשר לממש את התורה בתוך החיים. הרי הוא מאמין בתורה ובנצחיותה, ולא ייתכן שחלק כה גדול ומרכזי בתורה אינו יכול להיות מיושם. על-כן ברור לו שהמצב הנוכחי הוא מצב זמני בלבד, ובקרוב מאוד יוחזרו התנאים שיאפשרו את מימוש התורה ואת כל מצוותיה. זוהי, בעצם, האמונה הבסיסית בביאת המשיח – אמונה בהחזרת השלמות בקיום התורה והמצוות.

יתרה מזו: המשיח לא רק יחזיר את השלמות שכבר הייתה בקיום התורה והמצוות, אלא יביא שלמות שמעולם לא הייתה. אחת הראיות שהרמב"ם מביא כהוכחה שנושא המשיח מופיע בתורה עצמה, היא מערי-מקלט, שהתורה3 ציוותה: "אם ירחיב ה' אלוקיך את גבולך, ויספת לך עוד שלוש ערים" – ודבר זה עדיין לא התקיים. אם כן, דווקא המשיח, שבימיו תתקיים ההבטחה כי "ירחיב ה' אלוקיך את גבולך", ייצור את הנסיבות שיאפשרו לקיים את המצווה "ויספת לך עוד שלוש ערים".

להיות פנויים

כל הדברים המופלאים שייעשו על-ידי המשיח, מטרתם להוביל להשגת שלמות זו בקיום התורה: ביטול שעבוד המלכויות יסיר את ההפרעות מצד אומות-העולם על קיום התורה; "מעדנים כעפר" יאפשרו לעם-ישראל להיות "פנויים בתורה וחכמתה4"; גילוי סודות התורה על-ידו יאפשר דבקות עמוקה יותר בקב"ה; והכול – כדי שתושג שלמות בתורה ובמצוות.

עתה מובן, למה האמונה בביאת המשיח היא עיקר בכללות האמונה בתורה ובמצוות. יהודי שמאמין בתורה ובמצוותיה ויודע שבימינו אי-אפשר לקיים חלקים רחבים מהתורה וממצוותיה, חייב להאמין שיבוא יום ודבר זה יחזור ויתאפשר. ואדם שהתורה וקיום המצוות הם עיקר טעם חייו – מוכרח להשתוקק ליום שבו יבוא המשיח ויחזיר את האפשרות להגיע לשלמות בקיום התורה והמצוות5.

(מתוך הספר "ימות המשיח" בהוצאת "צעירי אגודת חב"ד – המרכז", מאת הרב מנחם ברוד)

______________

1) פירוש המשניות לרמב"ם, סנהדרין פרק עשירי, י"ג עיקרי אמונה, היסוד הי"ב. הסמ"ק, מצוות-עשה א, אף רואה בעיקר זה חלק בלתי-נפרד מהדיבר הראשון של עשרת הדיברות ('אנכי ה' אלוקיך וגו'"), ובלשונו: "אמרו חכמים, ששואלין לאדם לאחר מיתה בשעת דינו: 'ציפית לישועה?'. והיכן כתיב מצווה זו? אלא שמע-מינה בזה תלוי: שכשם שיש לנו להאמין שהוציאנו ממצרים, דכתיב 'אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים'… כך אני רוצה שתאמינו בי שאני ה' אלקיכם ואני עתיד לקבץ אתכם ולהושיעכם".

2) הלכות מלכים פרק יא.

3) דברים יט,ח.

4) לשון הרמב"ם בסוף הלכות מלכים.

5) ראה בכל זה ליקוטי-שיחות כרך חי, עמ' 276 ואילך.