לעשות או לצפות?

האם האמונה במשיח אינה מבטאת המתנה פסיבית וחוסר מעש, במקום לקום ולשנות את המציאות במו-ידינו?

יש הרואים סתירה בין ציפייה למשיח ובין עשייה עצמית. אין זה כך. אלה שני היבטים שמשלימים זה את זה.

יש דברים שהם בידינו ויש דברים שהם רק בידי הקב"ה, והוא יחולל אותם כאשר ישלח לנו את משיח-צדקנו. אנו צריכים וחייבים לעשות מה שבידינו, ועלינו לבקש מהקב"ה לעשות מה שבידיו.

האמונה במשיח והציפייה לבואו אינן יכולות להיות בשום פנים ואופן עילה לחוסר מעש. אם אדם יכול לשנות את המציאות לטובה – הוא חייב לעשות זאת ולא להימנע מעשייה בתירוץ שהוא מחכה למשיח.

אין שום סתירה בין השניים: עלינו להתמודד עם המציאות ולתכנן תכניות ארוכות-טווח כאילו איננו מצפים בכל רגע לבוא המשיח, ובה בשעה עלינו להיות מלאי ציפייה לבואו, ולדעת שהגאולה האמיתית תבוא רק על-ידו..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *