לא די באמונה, דרושה ציפייה

הציפייה לגאולה איננה רק עדות על עוצמת האמונה, אלא יש לה חשיבות עצמית רבה ביותר. אחת השאלות שנשאל אדם בבואו לעולם האמת היא: "ציפית לישועה?" בזכות הציפייה נזכה להיגאל.. לא די להאמין בגאולה. צריך גם לצפות לה. חז"ל אומרים, שאחת השאלות הראשונות ששואלים כל אדם בבואו לעולם העליון היא – "ציפית לישועה?".

הציפייה מעידה על מידת האמונה. אך טבעי הוא, שהמאמין בגאולה הצפויה והיודע את הטוב המופלא המזומן לנו, חייב להשתוקק לרגע המיוחל שבו תפציע.

וכך נאמר בנביאים:

"אשרי כל חוכי לו"  (ישעיה ל,יח).

כלומר, אשרי האדם המחכה לבוא המשיח.

הציפייה מזרזת

חשיבותה של הציפייה אינה רק בהיותה עדות על עוצמת האמונה. הציפייה עצמה מזרזת ומקרבת את הגאולה. הקב"ה רוצה שהגאולה תבוא כגשם שמרווה אדמה צמאה ולא שתנחת חלילה על קרקע אדישה. כאשר אנו מצפים לגאולה ומבקשים אותה – בכך אנו מזרזים את בואה.

וכך נאמר במדרש:

"יש דור שהוא מצפה למלכותי – מיד הן נגאלין" (ילקוט שמעוני איכה, רמז תתקצז).

רבנו החיד"א (חיים-יוסף-דוד אזולאי) מסביר, שהציפייה לגאולה היא הזכות הגדולה שיש לעם-ישראל. שכן כאשר אנו מבקשים על הגאולה יכולים לטעון כנגדנו שאין זכויותנו מספיקות כדי להיגאל. אולם כאשר אנו מצפים ומחכים לביאת המשיח, אנו זכאים לגאולה בזכות הציפייה עצמה.

והוא מסתמך על המדרש:

"אפילו אין ביד ישראל אלא הקיווּי (=התקווה) – כדאי הם לגאולה בשכר הקיווּי" (ילקוט שמעוני תהילים רמז תשל"ו).

להתעורר ולבקש

משמע מדברי חז"ל, שלקראת סוף הגלות יצפה הקב"ה, שעם-ישראל יתאחד בזעקה גדולה על ביאת המשיח והגאולה.

אולי זה ההסבר למציאות הקשה שבה אנו שרויים, מציאות שלא נראה לה פתרון בדרך הטבע. עלינו להבין שישועתנו יכולה לבוא רק על-ידי הגאולה האמיתית והשלמה, וכאשר נצפה לה ונבקשה – ישלח לנו אותה הקב"ה במהרה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *