דרישות גבוהות

בין השינויים שיחולו בימות המשיח יהיו גם שינויים בדיני התורה. ככלל, בימות המשיח תידרש דבקות עליונה יותר בתורה ובמצוותיה.

על התקופה העתידית נאמר שאז תשלוט בעולם מידת הדין והגבורה. למשל, בימינו נקבעה ההלכה על-פי בית-הלל, ששורשם ממידת החסד (והנוטים להקל), אולם על ימות המשיח נאמר (מדרש שמואל, אבות, ה,יט; ועוד), שאז תיקבע ההלכה על-פי בית-שמאי, ששורשם ממידת הגבורה (ולכן הם מחמירים בדרך-כלל). הגמרא (שבת פט,ב) גם אומרת, שלעתיד-לבוא ייאמר ליצחק "כי אתה אבינו", ובספרי החסידות קושרים זאת למידת הגבורה של יצחק, שהיא תהיה השלטת בימים ההם.

דרגה עליונה יותר

על מעלתה המיוחדת של מידת הדין אנו יכולים ללמוד ממאמר המדרש (בראשית רבה יב,טו) על בריאת העולם: "בתחילה עלה במחשבתו לברוא את העולם במידת הדין… ראה שאין העולם מתקיים, שיתף עמו מידת הרחמים". ולכאורה הקב"ה הלוא הוא מקור הטוב והחסד, ולמה לא עלה במחשבתו מלכתחילה לברוא את העולם במידת הרחמים? מכאן למדנו שמידת הדין עומדת בדרגה עליונה יותר ממידת החסד, ולכן רצה הקב"ה לברוא דווקא בה את העולם.

ההבדל העיקרי בין מידת החסד למידת הדין הוא, שמידת החסד מייצגת את ה'התחשבות' במגבלות הבריאה, מתוך נדיבות בהענקת השפע האלוקי לעולם; ואילו מידת הדין תובענית הרבה יותר, והיא דורשת מהבריאה להגיע למלוא הכרת האמת האלוקית.

לנגד עיניה של מידת החסד ניצב האדם, על חולשותיו וקשייו; ואילו מידת הדין רואה לנגד עיניה רק את האמת האלוקית השלמה, והיא דורשת מן האדם למלא אחריה בכל תנאי ובכל מצב. מידת החסד מנסה לחסוך מן האדם התמודדויות קשות ומבחנים מסוכנים, ואולם מידת הדין, בתובענותה המוחלטת, מביאה על האדם קשיים וניסיונות, כדי שיתגבר עליהם ויוכיח בכך את דבקותו בקב"ה.

עולם עליון

המחשבה הראשונית, לברוא את העולם במידת הדין, באה דווקא מתוך הכרה במעלתה הנשגבה של מידה זו. דווקא מידת הדין מביאה את האדם לרמות גבוהות הרבה יותר, שכן על-ידי הקשיים ועל-ידי העמידה בניסיונות מגיעים לדבקות גבוהה יותר בקב"ה (כמו שנאמר: "שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני" – על-ידי ה'שמאל', מידת הדין, מגיעים לבחינת 'ראשי', ואילו על-ידי ה'ימין', מידת החסד, מגיעים לחיבוק ה'גוף' בלבד). אלא שהעולם, במצבו הנוכחי, אינו מסוגל לעמוד בדרישותיה המוחלטות של מידת הדין ("ראה שאין העולם מתקיים"), ולכן שיתף עמה הקב"ה את מידת הרחמים.

אף בית-שמאי מייצגים דבקות עליונה ביותר בקב"ה. לנגד עיניהם עומדת האמת האלוקית השלמה והצרופה, והם דורשים מן האדם ליישמה במלואה. לכן הם מחמירים יותר מבית-הלל. אלא שבמצבו הנוכחי של העולם, עשויה שיטתם להעמיד את האדם בעימותים בלתי-אפשריים עם המציאות. לכן נפסקה ההלכה כבית-הלל. כלומר, מבחינת האמת הצרופה – בית-שמאי צודקים, אלא שחובה לוותר עליה למען קיום העולם.

אך לעתיד-לבוא, כאשר העולם יתעלה לדרגה גבוהה יותר, שוב לא יהיה צורך להתאים את האמת האלוקית למגבלותיו, אלא היא תוכל להאיר בו במלוא עוצמתה. לכן תשלוט אז מידת הדין – ההתגלות המוחלטת של הקב"ה. לכן תהיה ההלכה כבית-שמאי, ולכן ייאמר ליצחק דווקא "כי אתה אבינו".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *