ביטול סיבת הגלות

אחד הדברים העיקריים שמזרזים את הגאולה הוא אהבת-ישראל. על-ידה גם מתקנים את סיבת החורבן והגלות (שנאת-חינם), וכאשר בטלה הסיבה, ממילא מתבטלת גם התוצאה..

הפסוק "ואהבת לרעך כמוך" עשוי להישמע כמליצה נאה בלבד. וכי אפשר לדרוש מבן-אדם לאהוב מישהו אחר באותה מידה שהוא אוהב את עצמו? אפשר, לכל היותר, לדרוש ממנו לאהוב גם את הזולת, אבל לא 'כמוך'!

תורת החסידות אינה רואה בצו זה מליצה בלבד, אלא משימה מעשית בהחלט שהתורה מטילה על היהודי. כדי להבין זאת עלינו לרדת תחילה לשורש הדברים.

אהבה בלי סיבות

כשאדם אומר שהוא אוהב אדם אחר, למה הוא אוהב אותו? אפשר להעלות כמה אפשרויות: הלה הוא איש-שיחה נעים; הוא ניחן בשכל ישר ובעצות נבונות; יש לו לב טוב; הוא אדם חרוץ ומצליח; וכיוצא-בזה. כל אלה סיבות ראויות שבגללן בני-אדם אוהבים את זולתם.

אך לאמיתו של דבר אהבה כזאת אינה אהבה אמיתית. היא דומה מאוד לילד ש'אוהב' סוכרייה: מה הוא עושה לסוכרייה שהוא אוהב כל-כך – מוצץ ובולע אותה… גם האהבה הנובעת מסיבות כגון אלה שנמנו לעיל – אינה אהבה אמיתית לזולת. האיש אוהב את ההנאה שהוא מפיק מהזולת, ולא אותו-עצמו. בעצם, הוא אוהב את עצמו.

כל עוד אלה מושגי ה'אהבה', נשאר ה'אני' האישי במרכז. האדם אינו יוצא מתוך עצמו, אלא 'אוהב' רק את מי שמביאים לו תועלת (ואין כל הבדל איזו תועלת). ודאי שבמצב כזה אין מה לדבר על 'ואהבת לרעך כמוך', שהרי כל אהבת הזולת במקרה כזה לא נועדה אלא לשרת את הצרכים האישיים, ולא ייתכן שאהבה זו תהיה גדולה מהאהבה העצמית.

אבל יש סוג אחר של אהבה. זו אהבה שאין לה 'סיבות'. כשהורים אומרים שהם אוהבים את בנם, הם לא יסבירו את אהבתם ב'סיבות' כלשהן. הם אינם אוהבים אותו מפני שהוא פיקח או נחמד או חרוץ. הם יאהבו אותו גם אם לא יהיה כזה. הם אוהבים אותו מפני שהוא בנם.

מכיוון שזו אהבה שאין לה 'סיבות', היא גם גדולה מהאהבה שההורים אוהבים את עצמם. עובדה, בצרכים שלהם-עצמם ההורים עשויים לחסוך ולהחליט לוותר על מילוי צורך כלשהו, גם אם הוא חיוני; אבל בשביל הילדים הם עושים הכול. גדולה מזו, הורים גם מוכנים למסור את נפשם למען ילדיהם. כי זו אהבה שאינה תלויה בסיבות כלשהן, ומשום כך היא בלתי-מוגבלת.

הזולת אינו זולת

אך כיצד אפשר לאהוב אדם זר באהבה כעין זו שבין הורים לילדיהם? האמת היא שמבחינת הגוף הגשמי הדבר בלתי-אפשרי. הגוף מכיר רק את עצמו, והוא מסוגל לאהוב רק מה שמשרת אותו. אין הוא יכול לאהוב אהבה אמיתית משהו שמחוצה לו. אבל יש לנו גם נפש, נשמה, ומבחינת הנשמה אין שום מניעה לאהוב יהודי שני (נשמה שנייה) אהבה אמיתית. מבחינת הנשמה אין הפרדה בין נשמה אחת לשנייה; כל נשמות ישראל הן כביכול נשמה אחת גדולה, מאוחדת. הנשמה השנייה אינה 'זרה' לראשונה; היא מאוחדת עמה באחדות שאין למעלה ממנה.

הגברת הנפש על הגוף והאחדות עם כל ישראל הן הכלי לגילוי אור הגאולה האמיתית והשלמה.

זו אחת המצוות הגדולות ויש בה סגולה מיוחדת לקרב את הגאולה, וכפי שנאמר (ישעיה א,כז): "ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה". וכן אמרו חז"ל (בבא-בתרא י,א): "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה". יש לתת צדקה בכל יום חול (בערבי שבתות וחגים – לתרום סכום כפול, גם עבור השבת או החג). חשוב מאוד שתימצא בבית קופת-צדקה, אשר לתוכה אפשר לתרום מדי פעם. גם במכונית מומלץ להחזיק קופת-צדקה.

שמחה

רק בזמן הגאולה תהיה השמחה שלמה, כפי שנאמר (תהילים קכו,ב): "אז יימלא שחוק פינו", ועל-ידי השמחה אנו מושכים את הגאולה אלינו. רמז לכוחה של השמחה אפשר למצוא גם בכך, שאותיות-היסוד של המילה שמחה – שמח, הן אותיות-היסוד של המילה משיח – משח. כמו-כן, 'משיח' מורכב מאותיות – ישמח.

פנימיות התורה

לימוד תורת החסידות, פנימיות התורה, יש בו סגולה מיוחדת לקרב את הגאולה. תורה זו, שהייתה נסתרת שנים רבות, נתגלתה על-ידי האריז"ל, ואחר-כך על-ידי הבעל-שם-טוב ותלמידיו, דווקא משום שהיא בבחינת הכנה לקראת הגאולה, והיא כעין 'טעימה' מהתורה שתתגלה בשלמותה בימות המשיח.

תשובה

חז"ל אמרו: "ישראל עושים תשובה – ומיד הם נגאלים". תשובה אין פירושה דווקא מהפכים דרמטיים. מהות התשובה – תפנית, החלטה שמקבל האדם להשתפר, לתקן את עצמו. כל פעולה קטנה וכל מעשה טוב, זה חלק מהתשובה שיכולה להביא את הגאולה.

יחדיו נהיה שותפים בתהליך הגאולה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *