אשה מתנה
אשה אשר נפל בגורלה ובחלקה בעל תמים ורחוק מפיקחות, אל לה לבזותו ולהשפילו, אלא צריכה היא למצוא בו נקודות טובות ולרוממו ולעודדו, כיון שאין הדבר תלוי בו, אלא הוא יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא, וכך גזרה חכמתו יתברך. ובפרט עליה להזהר שלא לביישו ולבזותו ליד ילדיה, אם אמר מלה שלא במקום, או שטעה בדבר מסויים כגון במקח וממכר שהסוחרים רימוהו וניצלוהו, כיון שבכך ערכו ירד בעיני הילדים, אלא אדרבה צריכה לחפות עליו ולהסביר הכל לטובה וברכה.
מעשה באשה אחת חכמה ומשכילה, שנפל בגורלה בעל תמים וטיפש. והיתה האשה ההיא בעלת מידות טובות ולב טוב ורחמן.
באחד הימים פנה אליה בעלה וסיפר לה כי ברצונו לקנות פרה כדי שיהיה להם חלב. הסכימה האשה לדבריו, ולמחרת הוא השכים קום הזדרז לקח את ממונו בידו והלך לשוק.
לסוחרי השוק הממולחים לא לקח הרבה זמן להבחין ולהריח שיש כאן טיפש, וכשביקש לקנות פרה מידם, מיד הציעו לו את ה"פרה" הכי טובה שיש בשוק , ונתנו לו שור במקום פרה. הבעל התמים שמח מאוד ופנה לביתו, באמצע הדרך גילה שה"פרה" איננה פרה אלא היא בעצם שור. חכך בדעתו קמעה, הביט ימינה ושמאלה והמשיך בדרכו, לאחר זמן, פגש בדרכו סוחר עם סוסים, בחשבו כי הסוחר יתן לו עצה טובה פנה אליו הבעל וסיפר לו את קורותיו בשוק ואיך שהזדמן לידו השור במקום פרה, הסוחר שרצה להפטר מאחד הסוסים הציע לבעל התמים להחליף את השור בסוס. הבעל התמים שמח מאוד על המציאה שזכה בסוס, כיון שזה ישמש לו כמכונית, וכך יוכל לטייל עם אשתו וילדיו.
לאחר מחשבה נוספת התחרט שוב הבעל והחליט שלא טוב עשה שקנה סוס, כיון שצריך לזה אורווה ולהחזיק אורווה זה כבר עניין מסורבל ומלכלך וכן כרוך בהוצאות שונות, והנה פוגש הוא סוחר והפעם סוחר עם חמור, הוטב בעיניו החמור מכמה טעמים ושוב החליף את הסוס בחמור, בהמשך הדרך פגש סוחר עם שה ושוב שינה את דעתו והחליט להחליף את החמור בשה, כיון שהשה חולבת ויוכל להרויח חלב טרי מידי יום. המשיך בדרכו שמח וטוב לב, ולא עברו כמה רגעים ושוב וראה אדם עם אווז שמן וטוב, ומאחר שהוא מאוד אהב בשר אווז צלוי, ומהבוקר לא טעם מאומה, התחרט שוב והחליף את השה באווז.
אץ והזדרז לביתו, ובאמצע הדרך חשב בלבו הרי אין אני יודע לצלות את האווז, ועתה חבל שילך האווז לאיבוד… ומיד כשראה אדם אחד עם תרנגול מיהר והחליף את האווז בתרנגול. בין כך ובין כך כבר פנה היום והבעל התמים כבר היה עייף מריבוי המשא ומתן שעשה במשך כל אותו היום , ובנוסף כבר היה רעב מאוד, על כן בראותו מרחוק מסעדה, מיהר ונכנס למסעדה התיישב והזמין ארוחה דשנה, כשסיים לאכול ראה כי אין בידו לשלם הוצאות הסעודה שערך. מה יעשה, חשב וחשב ומצא פתרון, כיון שלא היה לו לשלם, הוא יתן לבעל המסעדה את התרנגול, ונתן לבעל המסעדה את התרנגול…
הזדרז לביתו שמח ושבע וכשהגיע קרוב לביתו, התבייש להכנס לביתו, שהרי יצא מהבית עם סכום עתק וחזר ערום ועריה.
מרוב צערו נכנס לשכנו וסיפר לו את כל הסיפור. אמר לו שכנו: מי יודע איזה "מנה" תקבל מאשתך על כך? ענה לו הבעל: אין אני פוחד מאשתי, כיון שאשתי אשה מאוד טובה ולא תגער בי. אמר לו שכנו: אין אני מאמין לך, ענה לו הבעל: מוכן אני להערב אתך על מאה שקלים, וכך היה שהתערבו, והשכן סיכם אתו שיציץ מבעד לחלון וישמע את תגובת אשתו.
כשנכנס הבעל לבית, סיפר מיד לאשתו שקנה בתחילה פרה ולבסוף החליט ששור יותר טוב, אמרה לו אשתו: אתה צודק… שור יותר טוב, אבל איפה השור?… אמר לה: תשמעי, הלכתי בדרך וראיתי סוס וחשבתי שסוס יותר טוב שאוכל לקחת אותך לטיולים… אמרה לו אשתו: זה באמת רעיון מצוין… כי אני מאד אוהבת טיולים, אבל איפה הסוס? המשיך הבעל לספר: חשבתי לבסוף שלא כדאי לקנות סוס כי צריך להאכילו ולהשימו באורווה, ולכן קניתי חמור, כי יותר קל לגדלו… אמרה לו אשתו: נכון, נכון אתה צודק, אבל איפה החמור? תשמעי עוד יותר – עונה לה בעלה – הלכתי עם החמור והחלפתי בשה, כי אמרתי לשה יש חלב. אמר לו אשתו: זה כבר חכמת שלמה… אבל איפה השה? השיב לה בעלה: אחר כך חשבתי שאין צורך בשה, כי היום מוכרים חלב בחנויות, ויותר טוב לאכול אווז צלוי. אמר לו אשתו: אתה צודק, למי יש כח לגדל שה, הלואי שנוכל לגדל את הילדים שלנו… אבל איפה האווז? השיב לה: לבסוף חשבתי אולי את לא יודעת לצלות את האווז, לכן החלפתי בתרנגול… אתה צודק – אמרה לו אשתו – אבל איפה התרנגול? השיב לה בעלה: הייתי מאד רעב, הרגשתי שאני גווע ברעב, ובאמת מה יותר חשוב תרנגול או בעל?… לכן נכנסתי למסעדה ואכלתי…
קפצה האשה משמחה ואמרה: אפילו שלמה המלך לא היה חכם כמוך… להביא בעל במקום תרנגול… זו חכמה מיוחדת… ברוך השם שנתן לי בעל במקום תרנגול… מיד רץ הבעל לשכן ולקח ממנו את הערבון…
צא ולמד ממעשה נפלא זה, את כוחה של האשה הטובה והחכמה, שיש בידה ממש להפוך את הרע לטוב, ובכל דבר למצוא את הנקודות הטובות, ואם כי לא מצוי מידי יום בין בני הזוג, מעשים מסוג זה שיביא לבית בעל במקום תרנגול… אבל מצוי מאד מעשים מעין אלו, שפעמים רבות טועה הבעל בעניני הבית, או שקונה דבר שלא לרצון האשה, או מחמת תמימותו או מחמת חסרון ידיעה, והאשה מתרעמת עליו ושופכת את דמו. אולם אם רוצה האשה בשלום ביתה ובשלום בני ביתה, צריכה לקבלו כמות שהוא, ולהבליט את התכונות הטובות שבו. וכן צריך לעשות הבעל לגבי האשה, אם עושה היא דברים משונים מחמת חסרון ידיעה, ואז יצליחו בתקשורת שביניהם ויזכו לברכה בביתם לשום ליישוב דעות ולשמחה גדולה.