האמונה – שירת החיים של יהודי

האמונה – שירת החיים של יהודי

(מהאדמו"ר מסלונים)

הָאֱמוּנָה הִיא סוֹד קִיּוּמוֹ וְנִשְׁמַת אַפּוֹ שֶׁל יְהוּדִי. כַּאֲוִיר לִנְשִׁימָה, שֶׁבִּלְעָדָיו אֵין לְשׁוּם חַי זְכוּת קִיּוּם עֲלֵי אֲדָמוֹת, כֵּן הִיא הָאֱמוּנָה לַיְּהוּדִי הַמַּאֲמִין. בִּלְתִּי הָאֱמוּנָה, אֵין לוֹ כָּל קִיּוּם רוּחָנִי אֲפִלּוּ שָׁעָה מוּעֶטֶת, כִּי הִיא מְקוֹר חַיּוּתוֹ הָרוּחָנִית, וְהִיא נִשְׁמַת הַתּוֹרָה, הַמִּצְווֹת וְכָל הַיַּהֲדוּת.

הָאֱמוּנָה, תַּמְצִיתָה בְּצַו הַחַיִּים שֶׁל יְהוּדִי: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֶלֹהֵינוּ ה' אֶחָד". הַפָּסוּק הַזֶּה הוּא נִשְׁמַת כָּל הַיַּהֲדוּת, וְהוּא שִׁירַת חַיָּיו שֶׁל הַיְּהוּדִי. אֶת חַיָּיו מַתְחִיל בְּפָסוּק זֶה, בְּהִכָּנְסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ מַשְׁמִיעִים בְּאָזְנָיו קְרִיאָה קְדוֹשָׁה זוֹ, וְגַם טֶרֶם לָכֵן חוֹזְרִים כָּל לַיְלָה לְיַד מִטָּתוֹ אֶת שֹׁרֶשׁ אֱמוּנָתֵנוּ כִּי ה' אֶלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. כְּשֶׁאַךְ מַתְחִיל לְדַבֵּר, מְלַמְּדִים אוֹתוֹ פָּסוּק זֶה (סוכה מ"ב), וְאַחַר כָּךְ כָּל יָמָיו פּוֹתֵחַ וּמְסַיֵּם אֶת יוֹמוֹ בִּקְרִיאַת שְׁמַע. אַשְׁרֵינוּ שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים וּמְיַחֲדִים שִׁמְךָ בְּכָל יוֹם וְקוֹרְאִים פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה. בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ, אַחֲרֵי הִטָּהֲרוֹ לִפְנֵי ה', מְסַיֵּם אֶת הַיּוֹם בְּקַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בִּקְרִיאַת שְׁמַע. וְכַאֲשֶׁר עוֹבֵר לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן וְגוֹמֵר תַּפְקִידוֹ בְּעוֹלָמוֹ, בְּטֶרֶם תֶּאֱפַס נְשִׁימָתוֹ, יְסַיֵּם בָּהּ אֶת שִׁירַת חַיָּיו בִּקְרִיאַת הָאֱמוּנָה כִּי ה' אֶחָד.

הָאֱמוּנָה הִיא מִזְבַּח הָאַהֲבָה עָלֶיהָ שָׁפְכוּ דָּמָם מִילְיוֹנֵי יְהוּדִים, וְהִקְטִירוּ נִשְׁמָתָם כְּשֶׁפִּיהֶם מָלֵא בְּשִׁירַת חַיֵּיהֶם, בִּכְרָזַת "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֶלֹהֵינוּ ה' אֶחָד". בְּאֵשׁ קֹדֶשׁ זֹאת עָלוּ עַל הַמּוֹקֵד. גַּם כְּשֶׁנִּתְּנָה לָהֶם הָאֶפְשָׁרוּת לִחְיוֹת חַיִּים מְאֻשָּׁרִים בְּעָלְמָא הָדֵין, לֹא נִתְּקוּ עַצְמָם מִשֹּׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה, וְלוּ לְמַרְאִית עַיִן. וּמַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת נִיצוֹץ הָאֱמוּנָה בְּלֵב יְהוּדִי, אֲפִלּוּ זֶה הַשָּׁקוּעַ בְּעָמְקֵי שְׁאוֹל.

הָאֱמוּנָה הִיא שִׁירַת הַחַיִּים בָּעִתִּים הַמְאֻשָּׁרִים, עֵת מִתְרַפֵּק עַל אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם מִתּוֹךְ הַרְגָּשַׁת "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה", וְעִמָּהּ הוּא חַי בָּעִתִּים הַחֲשׁוּכִים בְּיוֹתֵר, גַּם כַּאֲשֶׁר עוֹלָמוֹ חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ. וּבָרְגָעִים הַטְּרָאגִיִּים בְּיוֹתֵר, מְבָרֵךְ אִישׁ יְהוּדִי בְּכָל לֵב: "בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת", וּמַצְהִיר כִּי הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל" (דברים לב), וּמַרְגִּישׁ כִּי גַּם כַּאֲשֶׁר "וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל – הִנֶּךָּ", וְגַם כִּי "אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם – גַּם שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קלט).

הָאֱמוּנָה הִיא אֹשֶׁר הַחַיִּים. בְּעֵת שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מֵאִיר לַיְּהוּדִי בְּאוֹר הָאֱמוּנָה הַזַּכָּה וְהַבְּהִירָה, אֵין קֵץ לְאָשְׁרוֹ. בָּהּ הוּא מַרְגִּישׁ אֶת הָאֹשֶׁר הַנַּעֲלֶה בְּיוֹתֵר, וְכָל תַּעֲנוּגֵי עוֹלָם לֹא יִשְׁווּ לַתַּעֲנוּג הָעִלָּאִי הַזֶּה. וּמַה מְּאֹד הוּא אֻמְלָל בְּעֵת אֲשֶׁר עֲנָנִים שְׁחֹרִים יְכַסּוּ עָלָיו אֶת אוֹר הָאֱמוּנָה, וְרִגְשֵׁי בְּדִידוּת וְנִתּוּק מֵאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם מְעִיקִים עַל לִבּוֹ עַד דִּכְדוּכָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ.

הָאֱמוּנָה הַזַּכָּה וְהַטְּהוֹרָה, נוֹתֶנֶת לַיְּהוּדִי מַבָּט מְיֻחָד עַל כָּל הַבְּרִיאָה. הוּא רוֹאֶה אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ מִתּוֹכָהּ, מֵהַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם, וּמִן הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ. מִכֻּלָּם יַרְגִּישׁ אֶת כֹּחַ הַפּוֹעֵל בַּנִּפְעָל, וְאֵיךְ שֶׁאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וּבְאוֹר הָאֱמוּנָה יִשְׁמַע אֶת שִׁירַת הַבְּרִיאָה הַיּוֹצֵאת מִכָּל נִבְרָא.

הָאֱמוּנָה מְאִירָה אֶת נִשְׁמָתוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי. הִיא שׁוֹלַחַת קַרְנֵי אוֹר בְּתוֹרָתוֹ, תְּפִלָּתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ. וְגַם בְּכָל עִנְיְנֵי הָאַרְצִיּוּת וְהַחָמְרִיּוּת הִיא מְאִירָה מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ. הָאֱמוּנָה פּוֹתַחַת לְפָנָיו שַׁעֲרֵי מְתִיקוּת וְעַרְבוּת, בְּשַׁבָּתוֹת וּמוֹעֲדִים, וּבְקִיּוּם הַמִּצְווֹת, וְלֵהָנוֹת מִזִּיו הַשְּׁכִינָה מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא.

הָאֱמוּנָה הַטְּהוֹרָה נוֹתֶנֶת לַיְּהוּדִי חָזוֹן וְתֹכֶן חַיִּים, וּמַעֲנִיקָה לוֹ תְּחוּשָׁה עִלָּאִית לְהַרְגִּישׁ אֶת יִעוּדוֹ הַמְיֻחָד בְּחַיָּיו, וְאֶת הַשְּׁלִיחוּת הָעֶלְיוֹנָה שֶׁעָלָיו לְמַלֵּא. שֶׁעַל כְּגוֹן דָּא אָמְרוּ חֲזַ"ל (במדבר רבה פט"ז): אֵין לְךָ חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כְּשָׁלִיחַ הַמְמַלֵּא שְׁלִיחוּתוֹ. וּבְכֹחַ עִלָּאִי זֶה מִתְגַּבֵּר עַל כָּל מִכְשׁוֹלֵי הַחַיִּים.

אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ.

הַאִם יֵשׁ לְךָ אוֹהֵב וְרֵעַ כְּאָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אֲשֶׁר רָמְזוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עָלָיו יִתְבָּרַךְ: "רֵעֵךָ וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב" – זֶה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ הוּא. וּמִי יָבִין אֶת הֶגְיוֹן לִבְּךָ וּמִי יְרַפֵּא אֶת נַפְשְׁךָ כָּמוֹהוּ יִתְבָּרַךְ. הַקְשֵׁב לִדְבָרַי, הַסְתֵּר אֶת עַצְמְךָ בְּחֶדֶר מְיֻחָד, אִם אֶפְשָׁר לְךָ, וְאִם לָאו – הָסֵב פָּנֶיךָ אֶל הַקִּיר וְצַיֵּר בְּמַחֲשַׁבְתְּךָ שֶׁאַתָּה עוֹמֵד לִפְנֵי כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאַתָּה שׁוֹפֵךְ לְפָנָיו אֶת לִבְּךָ בְּשִׂיחַ לִתְפִלָּה, כְּפִי שֶׁעוֹלֶה עַל לִבְּךָ בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ. (חובת התלמידים דף קלט)